תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין – הבדלי גרסאות

התאוריות פותחו בעיקר ב[[ארגוני ימין בישראל|ימין]] הרדיקלי, אך היו גם במרכז ובשמאל הפוליטי שקיבלו את הטענות שהן מעלות. סקרים אחדים העלו כי כרבע מהציבור מאמין בווריאציות שונות של תאוריות קשר כאלה<ref>{{הערה|1=יואב קרן, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/643/636.html רבע מהציבור: חנינה ליגאל עמיר בעוד 8 שנים], אתר nrg, אוקטובר 2007. בכתבה מדווח כי 28% מהציבור בישראל (ו-46% מהציבור הדתי) סבורים שיגאל עמיר אינו אשם ברצח; מרגרט קוקר, [http://www.coxwashington.com/reporters/content/reporters/stories/2005/11/04/BC_ISRAEL_RABIN04_COX.html Ten Years After Rabin Assassination, Conspiracy Theory Live On], The Cox Newspapers Washington Bureau דיווח על שיעור המקבלים את התאוריות בישראל: לפי האחד 25% (סקר משנת 2005) ולפי האחר 29% (2003)</ref>}}.

תוצאות המעבדה המשטרתית, לפיהן לא נתגלו שרידי ירי על כפות ידיו של יגאל עמיר, וכן בהסתמך על הבדיקות הבליסטיות להערכת מרחק הירי, לפיהן אחד הקליעים נורה מטווח מגע, טווח שיגאל עמיר לא הגיע אליו הן על פי העדויות בשטח, והן על פי קלטת הרצח שצולמה על ידי קמפלר. בשנת 2006 אף הוגשה לבג"ץ עתירה <ref>{{הערה|1=(בג"ץ 229/06), [http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/PAGE22.asp העתירה ותגובת הפרקליטות], [http://elyon1.court.gov.il/Files/06/290/002/r02/06002290.r02.pdf פסק הדין]</ref>}}, הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של פרופ' [[יהודה היס]] בפרשת רצח רבין. טענת העותרים היא כי רבין נורה לראשונה דווקא במהלך הנסיעה, לאחר יריות סרק בכיכר. על-פי תרחיש זה ("תאוריית הכדור הראשון"), רבין נורה בחזהו מכדור בודד בזמן הפינוי למטה השב"כ. רק לאחר קביעת מותו של רבין ב-22:30, נוספו, על פי הטענות, שני פצעי הירי בגבו של רבין שיוחסו ליגאל עמיר. עם השנים התפרסמו מסמכים שונים המוצגים כמסמכים מקוריים של בית החולים, המאששים, לטענת המפרסמים, את התאוריה שלהם על הרצח. [[בית המשפט העליון]], דחה את העתירה בטענה שטענות העותרים היו כלליות ופעמים סתומות, ואין ביסוס לטענה של מניפולציה בדו"חות הרפואיים.

על פי גרסתה השמאלנית של תאוריית הקשר, גורמי ימין רדיקליים בשב"כ, הפעילו את יגאל עמיר וחברו לו בקשר חתרני באמצעות סוכן השב"כ [[אבישי רביב]], במטרה לרצוח את יצחק רבין. תאוריה זו מנסה להסביר את הקלות שבה חדר יגאל עמיר לשטח הסטרילי בכיכר רבין. נושא הדגל של תאוריה זו היה פרופ' [[מיכאל הרסגור]] <ref>{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-225889,00.html מיכאל הרסגור, מנהיג אמיתי, ynet, 2 בנובמבר 2000]‏</ref>}}. הוא טען שרק משפט חוזר ליגאל עמיר יחשוף את האמת, ויגלה שידו של הימין הייתה מאחרי רצח זה ‏‏<ref>‏[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2056 והרי עיקר החשדות], עדי גרסיאל, [[בשבע]]. <br />[http://web.archive.org/web/20070313150310/http://www.tam.co.il/2_10_98/kipur98_14.html "מחנה פוליטי שלם החזיק את ידו של הרוצח"], [[אראל סג"ל]], [[עיתון תל אביב]], [[2 באוקטובר]] [[1998]]‏</ref>. ‏‏

מעלי תאוריות הקונספירציה העלו תמיהות הנוגעות לתיעוד זה, שנחשב לחדשני מסוגו באותה העת. חלקן התמקדו בהתרחשויות שתועדו במצלמתו בזירת הרצח, וחלקן התמקדו במקריות של התיעוד ההיסטורי, וייחסו אותה לקשר אפשרי בין קמפלר לבין גורמים הקשורים כביכול ברצח. הוא עצמו סיפק הסבר לכל אחת מהשאלות והתהיות שהתייחסו אליו. חלק אחר התמקד בכך שהתיעוד לא פורסם במלואו<ref>{{הערה|1=‏עו"ד אייל שומרוני-כהן, 30 שניות גנוזות‏</ref>}}.