טירות של תקופת אזוצ'י-מומויאמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים|יישור=שמאל}};
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 4:
== היסטוריה ==
 
מבנים הגנתיים הראשונים נבנים ביפן עוד מתקופת [[יאיוי]] ((YAYOI (400 לפה"ס - 250 ). באותו זמן המבנים הללו היו פשוטים מאוד ומוקפים בתעלת מים. מסיבות הגנתיות הם הוקמו קרוב לדרכי שכר חשובות ונהרות. באי קיושי (KYŪSHŪ ) יש שרידים של מבצר על המים (MIZUKI) מתקופת [[נארה]] (NARA) (710 - 794) כנראה להגנה מפלישות אפשריות מסין וקוראה‏‏<ref>{{הערה|1=‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.‏</ref>}}.
בתקופת הייאן (HEIAN) (794 - 1185) החלה התפתחות של מבנים הגנתיים. לבנייתם עדיין השתמשו בחומר בנייה רגיל – עץ. אחרי מלחמת אונין (1467 – 1477) שהחלישה את שלטון [[מורמאצ'י]] ((MURAMACHI (1338 -1573) לוחמים מקומיים צברו כוח רב והרבה טירות נבנו בחלק השני של מאה XVI.‏‏<ref>{{הערה|1=‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.9.‏</ref>}} הן נהיו גדולות יותר כי היו צריכות לכלול צבא ולבנייתן התחילו להשתמש באבן בנוסף לעץ. אלמנטים חדשים נוספו לטירות גם עקב הגעתם של פורטוגזים ליפן ב-1542.‏‏<ref>{{הערה|1=‏R.T. Paine and A. Soper, The Art and Architecture of Japan, (Baltimore: Penguin Books, 1981), p.92. ‏</ref>}} הם הביאו אתם נשק חם שקיבל שימוש רחב ביפן והשפיע על התפתחות בניית הטירות – נוספו אלמנטים הגנתיים לדלתות והופיעו פתחים בקירות לצורך ירי.
 
בימי הביניים סוג הטירות נפוץ ביותר היה טירה שבנויה על הר (YAMAJIRO)‏‏<ref>{{הערה|1=‏ JAANUS – Japanese Architecture and Art Net Users System מקור המושגים הוא http://www.aisf.or.jp/~jaanus‏</ref>}} , מקום גבוה קל יותר להגנה. למבצרים הללו לא היו מגדלים או תעלות מים, לצורכי הגנה הם השתמשו בעיקר בתכונות טבעיות של ההר. הטירות האלה היו בשימוש רק בזמן מלחמה מפני שהם לא היו מתאימות למגורים ממושכים בתקופת שלום. שאר המבנים היו ממוקמים למרגלות ההר. בתקופת סנגוקו (שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17) הטירות שנבנו על ידי דאימיו (שליטים צבאיים בעלי נחלות) היו לא רק למטרות ההגנה אלא גם שימשו כסמל של כוח של בעליהן. עם גדילת כוחם של הדאימיו ועם התפתחותן של ערים סביב הטירות (JOKAMACHI) נוצר צורך בשינוי שיטת הבנייה והמיקום של הטירות. עכשיו לא רק פונקציה הגנתית אלא גם צורך לשלוט על אדמות, לנהל משאבים ושיחות עם בני ברית נוספו לטירות. החלה בניית טירות במישור (HIRAJIRO ) או בגבעה במישור (HIRAYAMAJIRO). עקב מיקום נמוך יותר נוצר צורך להגביר פונקציות הגנתיות – התחילו לבנות מגדלים, יסודות וקירות באבן ולחפור תעלות מים.
 
בתקופת אזוצ'י-מומויאמה (1573 - 1600) ותחילת תקופת אדו (עד שנת 1638) בניית הטירות ביפן הגיע לשיא – בשלות טכנית וסגנונית. טירות של התקופה שימשו לא רק כמבצר אלה גם כבית מגורים מפואר של שליטים, מרכז לטקסי החצר ופטרונות לאמנות. טירות נהיו סמל ותוכן של אוטוריטה – ביטוי וויזואלית של הישג וכוח של מעמד הלוחמים.‏‏<ref>{{הערה|1=W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.104.‏</ref>}}
 
 
== מבנה וטכנולוגיה ==
 
בבניית הטירות השיקול הכי חשוב היה לסדר את המבנים בתוך המבצר כך כדי להקשות אל האויב להגיע ללב המבצר –TENSHU - מגדל הראשי המבוצר. טנשו יחד עם מבני המגורים של הדאימיו הוקמו בשטח מגודר פנימי (HONMARU). השטח הזה יחד עם שטחים מגודרים דומים (NINOMARU – שטח אמצעי; SANNOMARU – שטח חיצוני) שכללו בתוכם אחד את השני היו מוקפים בקירות אבן ותעלות מים. על הקירות בנו מגדלים קטנים יותר או צריחים. מספר שערים (TAMON) נבנו כדי לשמש גם כמעבר על תוך המבצר וגם כמקום ישיבת השומרים ומחסני נשק. השבילים בתוך המבצר היו מסודרים כך כדי להביא את אויב למקומות צרים וסגורים אבל נוחים ליריית חצים ממגדלים ופתחים בקירות. מחוץ לקירות והתעלות הטירה הייתה מוקפת בעיר (JOKAMACHI) היכן שבתי תושבים היו מסודרים לפי מקומם בהירארכיה החברתית – בתי לוחמים היו הכי קרובים לקירות.‏‏<ref>{{הערה|1=‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.106.‏</ref>}}
 
טירת אזוצ'י (AZUCHI) (נבנתה ב-1576-9) הייתה טירה הראשונה בגבעה במישור בתקופת אזוצ'י-מומויאמה. היא גם העניקה אחד השמות לתקופה. היא שימשה כדוגמה לכל הטירות שניבנו מאז. בעליה [[אודה נובונאגה]] (ODA NOBUNAGA – דאימיו שניסה לאחד את יפן אבל הצליח לכבוש רק שליש) שילב בה אלמנטים של סוגי בנייה שונים כדי ליצור טירה מושלמת שתשקף את כוחו הפוליטי וצבאי.
 
טירת אזוצ'י נשרפה ב-1582 והיום אפשר לראות רק שרידים של קירות מאבן. אבל קיימים מספיק מקורות שמאפשרים לשחזר את המראה של הטירה.‏‏<ref>{{הערה|1=‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.108.‏</ref>}} השחזור המקובל היום ‏‏<ref>{{הערה|1=W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), p.107‏</ref>}} צויר ב-1976 על ידי נאיטו אקירה (NAITO AKIRA), פרופסור לאדריכלות באוניברסיטה הטכנולוגית בנאגוייה (NAGOYA).‏‏<ref>{{הערה|1=‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.110-111.‏</ref>}} בשחזור אפשר לראות טנשו רב-מפלסי שכלל בתוכו שבע קומות פנימיות. קירות אבן של יסודות היו בגובה של 20 מטר וכל המבנה הגיע לגובה של 46 מטר.‏‏<ref>{{הערה|1=‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.108-9.‏</ref>}} כדי לראות את חידוש הטכני של הטנשו של אזוצ'י כדאי לראות את טנשו של טירת מארואוקה (MARUOKA), הדונג'ון ההכי עתיק שנשמר ביפן היום. טירת מארואוקה נבנה ב-1576, יחד עם טירת אזוצ'י' אבל דונג'ון שלה עדיין בנוי בטכניקה ישנה, פשוטה יותר – בית-אחוזה עם מגדל שמירה בנוי עליו.‏‏<ref>{{הערה|1=‏K. Hirai, Feudal Architecture in Japan, translated by H. Sato and J. Ciliotta, (New York and Tokyo: Weatherhill and Heibonsha, 1973), p.15.‏</ref>}}
 
יסודות של טירת אזוצ'י בנויות בטכניקה מסורתית של כפר אנו (ANO).זאת שיטת הבנייה של יסודות חזקים למבני עץ שקודם הייתה טיפוסית לפגודות ומבנים דתיים אחרים. אבנים גדולות, לא מעובדות יחד עם אבנים קטנות יותר, ששימשו להחזקתם בלי חומר מקשר, סודרו בצורת קיר בשיפוע כדי שהלחץ יחזיק אותם ביחד.‏‏<ref>{{הערה|1=‏W. H. Coaldrake, Architecture and Authority in Japan, (London and New York: Routledge, 1996), pp.116-117.‏</ref>}} בטירות יותר מאוחרות, למשל טירת הימג'י (HIMEJI)(1601 – 1609), אבנים פינתיות וחלק של אבני קיר גדולים עברו עיבוד. מאוחר יותר כל האבנים היו מעובדות, לדוגמה יסודות של טירת מאצויאמה (MATSUYAMA) (1603).
 
טנשו של טירת אזוצ'י עמד לבד ללא מבנים נוספים מחוברים עליו – טנשו עצמאי. בטירת מאצומוטו (MATSUMOTO) (1590) אפשר לראות עוד שני מבנים מחוברים לטנשו הראשי על ידי מעברים. צורת טנשו משוכללת ביותר קיימת בטירת הימג'י – למגדל הראשי מחוברים שלושה מגדלים קטנים יותר שיחד עם מעברים עליהם יוצרים חצר פנימית.
 
[[טויוטומי הידיושי]] (TOYOTOMI HIDEYOSHI – דאימיו שאיחד את יפן) בנה הרבה טירות אבל רק אחת מהן השתמרה בשלמותה – טירת הימג'י. הטירה המפוארת ביותר של תקופת מומויאמה הייתה טירת ג'וראקודאי (JURAKUDAI) שנבנתה על ידי הידיושי בשנת 1587. הטירה הזאת פורקה בשנת 1595 ומקור הוויזואלי היחיד הוא פרגוד (JURAKUDAI BYOBU) שנמצא באוסף של משפחת מיצוי (MITSUI)‏‏<ref>{{הערה|1=‏N. Kazuo and H. Kazuo, What is Japanese Architecture?, translated and adapted by H. Mack Horton, (Tokyo, New York, London: Kodansha International, 1985), p.97.‏</ref>}}.[[קובץ:Jurakudai_Byobuzu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרגוד ג'וראקודאי, סוף מאה הXVI, אוסף של משפחת מיצוי, טוקיו]] הידיושי בנה גם את טירת פושימי (FUSHIMI) או מומויאמה (שמה השני של אותה טירה) בשנת 1594, אבל היום היא קיימת כמבנה משוחזר. גם טירת אוסאקה (OSAKA) (1583) לא שרדה וקיימת רק בשיחזור.
 
== עיטור פנים הטירות ==