צ'ארלסטון (מחול) – הבדלי גרסאות

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מאין תקציר עריכה
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
ה'''צ'ארלסטון''' הוא סוג של [[ריקוד]] [[ג'אז]] שהיה נפוץ בעיקר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "תקופת הג'אז" בין שתי מלחמות העולם ("[[שנות העשרים הסוערות]]").
 
מקור הריקוד בשיר בשם ''The Charleston'' מאת ג'יימס פ. ג'ונסון, שהושפע מביקורו בעיר [[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]] ב[[קרוליינה הדרומית]]. השיר הפך ל[[להיט]] במחזה ''Runnin' Wild''‏‏<ref>{{הערה|1={{IBDB|הפקה|9308|Runnin' Wild}}‏</ref>}} שהוצג בברודוויי בשנים [[1923]] - [[1924]].
 
הריקוד, הבנוי על [[מקצב]] [[ג'אז]], הופיע במסבאות בלתי-חוקיות (speakeasy) בדרום [[ארצות הברית]] ב[[תקופת היובש]]. למרות שהבסיס הקצבי נבע ממוזיקה [[אמריקאים אפריקאים|אפרו אמריקאית]] או [[קובה|קובנית]] (לפי ניתוחו של המוזיקולוג [[גונתר שולר]]‏‏, מדובר בסוג של [[הבנרה]]<ref>{{הערה|1=‏Early Jazz - Its Roots and Musical Development. Gunther Schuller. 1968. Oxford University Press. pages 148, 173 19-500097-8 0-19-504043-0. ISBN</ref>}}) נפוץ הריקוד בקרב לבנים. היה זה בתחילה ריקוד [[סולו (מוזיקה)|סולו]] של נשים שנחשב מיני, מגרה ובלתי מוסרי, מאוחר יותר נוצרו גם גרסאות ריקוד זוגיות וקבוצתיות. כמו כן נוצר שילוב של צ'ארלסטון ו[[סטפס]] שהיה תובעני ומורכב.
 
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300 - 350 [[תיבה (מוזיקה)|תיבות]] בדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים.
32,748

עריכות