התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

בשנת [[1932]] חודשה התוכנית, ובמסגרתה הוחלט ליישב בסמוך ל[[מושבה|מושבות]] ותיקות אלף משפחות נוספות של פועלים. בשל [[השפל הגדול|המשבר הכלכלי העולמי]] לא הושגו הכספים הנדרשים לביצוע התוכנית, ובסופו של דבר התיישבו במסגרת זו 437 משפחות בלבד. 202 מהמשפחות קיבלו מימון מלא, שכלל בית צנוע ו-15 [[דונם]] אדמה, מחציתם נטועים בעצי הדר, והשאר מיועד להקמת חצר משק ול[[חקלאות|גידול]] [[מספוא]] ו[[ירקות]]. שאר המשפחות קיבלו בתחילה רק מחצית מהחלקה, והוכנו עבורם שטחי קרקע נוספים להשלמת המשק מאוחר יותר. המתיישבים אמורים היו להמשיך בעבודתם כפועלים [[שכיר]]ים במושבות ובמקביל לפתח את משקם הפרטי, במה שנודע "התיישבות בהדרגה". כך הוקמו המושבים [[כפר ביל"ו]] ([[1932]]) ו[[גבתון]] ([[1933]]) בסמוך ל[[רחובות]], [[נטעים]] (1932) ו[[בית עובד]] (1933) ליד [[נס ציונה]], [[צופית (מושב)|צופית]] (1933) ליד [[כפר סבא]] ובהדרגה ליד [[פתח תקווה]], [[כפר הס]]<ref>{{הערה|1=[http://www.kfar-hess.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=586603 אודות כפר-הס]</ref>}}{{כ}} ([[1931]]) ליד [[תל מונד]], [[רמת טיומקין]] (1933) ליד [[נתניה]], [[רשפון]]<ref>{{הערה|1=[http://www.rishpon.org.il/content.php?action=showart&sn=109 רשפון, בן הזקונים של התיישבות האלף]</ref>}}{{כ}} ([[1936]]) ליד [[הרצליה]], [[גבעת ח"ן]] (1933) ליד [[רעננה]] ו[[גני עם]] (1932) ליד [[מגדיאל]]. במסגרת התוכנית צורפו 12 משפחות ל[[קבוצת שילר]] (גן שלמה) שליד [[רחובות]] ו-20 משפחות ל[[גבעת השלושה]] שליד [[פתח תקווה]]. שני הקיבוצים קיבלו במסגרת התוכנית [[תקציב]]ים ששימשו להקמת בניינים ונטיעת מטעים. תוכנית ההתיישבות לא הגיעה לכלל מיצוי מלא. היישובים שהוקמו לא התפתחו כפי שתוכננו והם נזקקו להלוואות נוספות מצד המוסדות המיישבים כדי להתבסס. תקוות המוסדות המיישבים, שנמצאה הדרך להתיישבות זולה, לא התגשמו. עם זאת סימנה התיישבות האלף את ראשית המפעל ההתיישבותי רחב ההיקף של תקופת [[העלייה החמישית]].