ויכוח המטבח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 3:
 
==היסטוריה==
ויכוח המטבח היה המפגש הראשון בין מנהיגים של ארצות הברית וברית המועצות מאז [[ועידת ז'נבה (1955)|ועידת ז'נבה]] ב-[[1955]]. על פי תיאורו של [[ויליאם ספייר]], שנכח במפגש כקצין העיתונות של המציגים, הוא התנהל במספר מקומות בתערוכה, אבל בעיקר ב[[מטבח]] של בית הפרברים לדוגמה, שהיה חצוי לשניים על מנת שיהיה קל יותר לצפות בו.<ref name{{הערה|שם="safire">|1=[http://www.nytimes.com/2009/07/24/opinion/24safire.html?_r=1 Safire, William. "The Cold War's Hot Kitchen," ''The New York Times'', Friday, July 24, 2009.]</ref>}}
 
חילופי הדברים גם כונו "ספליטניק", [[משחק מילים]] המערב בין המילה ה[[אנגלית]] ל"קרע" (Split) לשמו של ה[[לוויין]] הרוסי "[[תוכנית ספוטניק|ספוטניק]]", הראשון ששוגר ל[[חלל]]. שני האישים דנו ביתרונות של שיטות ה[[כלכלה]] הנהוגות בארצותיהם, [[קפיטליזם]] ו[[קומוניזם]]. הוויכוח התנהל בצל ההסלמה ב{{ה|מלחמה הקרה}}, שהחלה בשיגור הספוטניק ב-1957 והגיעה לשיאה ב[[משבר מטוס הריגול U-2]] ב-1960. רוב האמריקנים האמינו כי ניקסון זכה בוויכוח, דבר שהוסיף ליוקרתו מבית. הוויכוח הוקלט על [[וידאוטייפ]] בצבע, טכנולוגיה חדשה שהומצאה בארצות הברית. במהלך הוויכוח הצביע ניקסון על כך כאחד מסממני ההתקדמות הטכנולוגית האמריקנית. הוא גם התגאה בהישגים כדוגמת [[מדיח כלים|מדיחי כלים]], [[מכסחת דשא|מכסחות דשא]], [[מרכול]]ים שמדפיהם עמוסים מוצרי מכולת, [[מכונית|מכוניות]] [[קדילאק]] בעלות [[קבריולה|גג נפתח]], צבעי [[איפור]], [[שפתון|שפתונים]], [[נעלי עקב]], מערכות אודיו, תערובות להכנת עוגות, [[ארוחת טלוויזיה|ארוחות טלוויזיה]] ו[[פפסי|פפסי קולה]]. היה זה הדגש ששם ניקסון על המכשירים הביתיים האמריקניים, כדוגמת מדיח הכלים, שסייע לתת לאירוע את כינויו, "ויכוח המטבח".
שורה 13:
==שידור הטלוויזיה והתגובה האמריקנית==
 
שלוש רשתות הטלוויזיה הראשיות בארצות הברית שידרו את ויכוח המטבח ב-25 ביולי. פעולה זו גררה מחאה של הרוסים, שכן ניקסון וחרושצ'וב הסכימו ביניהם כי הוויכוח ישודר במקביל בארצות הברית ובברית המועצות, כשהסובייטים אפילו מאיימים להחזיק ברשותם את הסרט עד שיהיו מוכנים לשידור. הרשתות האמריקניות לעומת זאת חשו שההמתנה עלולה לגרום לחדשות לאבד את עדכניותן.<ref>{{הערה|1=Richard H. Shepard. "Debate Goes on TV over Soviet Protest" ''New York Times,'' July 26th, 1959</ref>}} יומיים אחר כך, ב-27 ביולי, שודר הוויכוח בטלוויזיה של מוסקבה, אם כי מאוחר בלילה כשרק חלק מההערות של ניקסון מתורגמות.<ref>{{הערה|1=Associated Press. "Soviet TV Shows Tape of Debate." ''New York Times,'' July 28th, 1959 </ref>}}
 
התגובה האמריקנית לוויכוח הייתה בתחילה מעורבת במידת מה, כשה[[ניו יורק טיימס]] קורא לו "חילופי דברים שהדגישו את הפער העמוק שבין מזרח למערב, אבל חסרי השפעה בנושאים המהותיים" והציג אותו כסוג של תרגיל פוליטי.<ref>{{הערה|1="News of the Week in Review" ''New York Times,'' July 26</ref>}} העיתון אף טען כי נראה כי דעת הקהל חצויה בנוגע לוויכוחים.<ref>{{הערה|1="Moscow Debate Stirs U.S Public" ''New York Times,'' July 27, 1959</ref>}} מצד שני, [[טיים מגזין]], שאף הוא סיקר את התערוכה, שיבח את ניקסון, באומרו כי "הצליח בדרך ייחודית לסמל את האופי הלאומי הגאה בהישגים האזרחיים, משוכנע באורח חייו, בטוח בכוחו תחת איום."<ref>{{הערה|1="Better to See Once" ''Time Magazine,'' August 3rd, 1959</ref>}}
 
למרות האופי הבלתי דיפלומטי של חילופי הדברים זכה ניקסון בסופו של דבר לפופולריות עקב מסעו למוסקבה, לאחר שבדרך כלל הייתה דעת הקהל כלפיו קודם פושרת.<ref>{{הערה|1=Paul Kengor. "The Vice President, Secretary of State, and Foreign Policy." ''Political Science Quarterly'' Vol. 115, No. 2 (Summer 2000) 174-199. pg 184</ref>}} <ref>{{הערה|1=Bruce Mazlish. "Toward a Psychohistorical Inquiry: The Real Richard Nixon" ''Journal of Interdisciplinary History'' Vol 1, No. 1 (1970) pp 49-105</ref>}} המסע קידם את התדמית של ניקסון כמדינאי עממי, ושיפר בכך מאוד את סיכויו לזכות במינוי [[המפלגה הרפובליקנית]] ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]] שנה אחר כך.<ref>{{הערה|1="Now the Summit" ''New York Times,'' August 3rd, 1959</ref>}}
 
==קישורים חיצוניים==