קול הרע"ם מקהיר – הבדלי גרסאות

בערב [[יום הכיפורים]] [[תשט"ז]] (ספטמבר [[1955]]), עוררה התחנה עניין מסוים בישראל, כשהעבירה בשידור חי את תפילת [[כל נדרי]] מ[[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי ב[[קהיר]]. מיד עם תום שידור התפילה, החלה התחנה לשדר [[מוזיקה לריקודים]].<ref>{{הערה|1={{דבר||תפילת כל נדרי ברדיו קהיר|1955/09/27|00113}}</ref>}}

[[מלחמת יום הכיפורים]] זימנה לשידור העברי מקהיר הזדמנות נוספת להגביר את ההאזנה לשידוריו בישראל. במהלך המלחמה שידרו התחנות המצרית והסורית, בשידוריהן בעברית, ראיונות עם [[שבויי צה"ל|שבויים]] ישראלים ודרישות שלום מפיהם. השבויים הסכימו לכך מרצון, מאחר שידעו כי בכך הם מביאים לידיעת בני משפחותיהם כי הם בחיים והדבר היווה מעין תעודת ביטוח עבורם. שבוי בשם אשר נגר, שנפל בשבי ב[[מוצב המזח]], סיפר כי לאחר השידור קיבלו בני משפחתו מכתבים רבים מאנשים שונים בארץ שבישרו להם כי שמעו את קולו ברדיו המצרי. במכתב אופייני אחד נאמר "אם יש לך במשפחה בחור בשם אשר, הוא נמצא שבוי במצרים. שמעתי אותו ברדיו, בקול קהיר, מוסר דרישת שלום...".<ref>{{הערה|1=[http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=141 סיפורו של אשר נגר] באתר "[[ערים בלילה]]" - עמותת חיילי צה"ל שהיו בשבי האויב.</ref>}} כך תיאר את שידורו שבוי לשעבר בשם אורי אהרנפלד: "ראיתי בזה אז נקודת אור.... אתה מתמלא בתקווה שהדברים שנערכים באמת יגיעו לארץ. זה רגע משובב נפש מבחינתי". קולו של אהרנפלד הושמע ברדיו קהיר כשידור תעמולה, אך הוא לא נרתע מכך: "לא ידעתי כלום, אבל קיוויתי שהדברים יגיעו למשפחה שלי, שידעו שאני מדבר ונושם". הוא סיפר שבשבי היה בצינוק וכדי להקליט את דבריו הוצא ממנו. לדבריו "הייתה שעה של חופש מהצינוק. אנשים לא מבינים מה זה, זה עולם ומלואו".{{הערה|{{ynet|טל רבינובסקי|פדויי שבי על הקלטת: זה רגע משמח עבור השבוי|3784958|3 באוקטובר 2009|}}}}