חרם צרכנים – הבדלי גרסאות

קיימים חילוקי דעות בקרב חוקרי תופעת חרם הצרכנים באשר למידת יעילותו של צעד זה להגשמת מטרות צרכניות{{הערה|J.G. Klein et al. [http://www.london.edu/facultyandresearch/research/docs/01-701.pdf Exploring Motivations for Participation in a Consumer Boycott]. Centre for Marketing Working Paper, 2001}}.

 

 

== חרמות-צרכנים ידועים ==

עד לקיץ [[2011]] נחשב הצרכן הישראלי לאדיש בתחום חרמות-הצרכנים להשגת מטרה הכלכלית. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] הוחרמו בישראל מוצרים מתוצרת גרמניה{{הערה|{{מעריב||לוכלכו חנויות-צעצועים בכתובת: כאן מוכרים תוצרת גרמניה|1952/09/15|00112}}}}. לאורך השנים היו בישראל מספר חרמות ביוזמת האוכלוסייה החרדית נגד גופים מסחריים שסירבו לשבות ממלאכה ב[[שבת]]ות, ביניהם חברת-התעופה [[אל על]], ורשת השיווק "שפע שוק". הוחרמה אף יצרנית מזון לתינוקות [[פרשת רמדיה|רמדיה]] לאחר שפגעה ביודעין בתינוקות כשהוציאה מן המוצרים שלה רכיב הכרחי לתזונה מבלי ליידע את הצרכנים – כל אירועי החרמות האלה היו להשגת מטרה חברתית-פוליטית.

 

 

בחודש יוני 2011 הכריזו איציק אלרוב וגוף בשם "חרם על מוצרי מזון", ברשת החברתית [[פייסבוק]], על חרם על [[קוטג' (גבינה)|גבינת הקוטג']] של חברת "[[תנובה]]", בשל מחירה היקר. טענה מרכזית של מארגני החרם היתה, שהמוצר נמכר באירופה ובארצות-הברית במחיר הנמוך בכ-50% ממחירו בישראל, וזאת למרות עלויות השינוע.