יוסף גרפינקל – הבדלי גרסאות

בין השנים [[2006]]-[[2004]] שימש כראש המדור לארכאולגיה מקראית, ולאחר מכן החל לכהן כפרופסור ב[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] על שם [[יגאל ידין]] לארכאולוגיה של ארץ ישראל. כמו כן, גרפינקל זכה בשנת 2006 ב"פרס פולונסקי ליצירתיות ומקוריות במדעי הרוח" מטעם האוניברסיטה העברית<ref>{{הערה|1=[http://kavpnim.huji.ac.il/articles.asp?artID=666&cat=21 פרסים ומלגות - שנת 2006], עיתון האוניברסיטה העברית "קו פנים"</ref>}}.

משנת [[2007]] ועד היום ([[2010]]) מנהל גרפינקל חפירות ב[[מבצר האלה|חורבת קייאפה]] בסמוך ל[[עמק האלה]] יחד עם הארכאולוג סער גנור. בחפירות נחשפה עיר קדומה המתוארכת לתקופת בית ראשון ביהודה (כ-1000 לפנה"ס), ובה נמצאו ממצאים חריגים שאינם מוכרים מאתרים אחרים באזור יהודה. בנובמבר 2008, הודיעו הארכאולוגים כי חשפו [[אוסטרקון]] (שבר של קנקן חרס) שעליו כתובת בעברית ב[[כתב פרוטו-כנעני]] הכתובה בדיו, וכתובת זה היא הטקסט העברי הקדום ביותר שנחשף עד כה<ref>{{הערה|1=[http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge122580533405872560 הטקסט העברי הקדום ביותר התגלה במבצר האלה], האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לדוברות</ref>}}.

בין הממצאים שנחשפו באתר היו [[חלוקי נחל]], חלוקי בזלת מחורצים בדגמים גאומטריים שונים, [[כלי אבן]] מלוטשים, שברי כלי חרס וצלמיות אדם. בין היתר נמצאו כ-300 פסלונים בדמות אשה שהיקף ירכיהם גדול כמעט פי ארבעה מממדי גופם. כל הפסלונים מעוצבים בתנוחה דומה - יד אחת מונחת על [[בית החזה|החזה]] והשנייה מונחת על ה[[אגן]] הרחב. פסלונים דומים נתגלו במספר מקומות נוספים ב[[בקעת הירדן]], ב[[לבנון]] וב[[נחל הירקון]] בתל אביב. לדברי גרפינקל, הזהות בין הדמויות מוכיחה כי הפסלון שימש למטרות [[פולחן]] ולא כחפץ אומנות בלבד. בנוסף סובר גרפינקל כי גם מינה של הדמות מתאים לרוח אותה תקופה, בה הפולחן הדתי התחלק לשתי רמות - ברמה הקהילתית, ב[[מקדש|מקדשים]], סגדו לרוב לדמויות גבריות; ואילו ברמה הביתית, במשפחה, שלטה הדמות הנשית<ref name{{הערה|שם="AMIRAM">|1={{הידען|עמירם ברקת|"הנשים השמנות" מקיבוץ שער הגולן יוצגו במקביל במוזיאונים הידועים בעולם|הנשים-השמנות-מקיבוץ-שער-הגולן-יוצגו-ב|7 ביולי 2003}}</ref>}}. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים לעשר שנים ב[[מוזיאון הלובר]] בפריז וב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]] בעיר ניו-יורק.

כמו כן נחשפו באתר בתי חצר גדולים (בין 250 מ"ר ל-700 מ"ר), אשר ביניהם מפרידה מערכת של [[רחוב|רחובות]] מרוצפים בחלוקי נחל ובטיח בוץ. ממערכת הרחובות ומסממנים נוספים שנחשפו המעידים על שילוב בין תכנון כפרי לעירוני ניתן להסיק על דרכי ההיווצרות של הערים הראשונות בעולם. לדברי גרפינקל, ייחודם של הבתים שנמצאו הוא גם בגודלם ובמספר הרב של החדרים אותו הם מכילים, לעומת בתים ביישובים עירוניים מתקופות מאוחרות בהם נמצאו שניים או שלושה חדרים בלבד<ref name{{הערה|שם="AMIRAM" />}}.

משנת 2007 מנהל גרפינקל יחד עם גנור חפירות ארכאולוגיות ב[[מבצר האלה|חורבת קייאפה]] אותה הוא מציע לזהות עם העיר ה[[מקרא]]ית [[שעריים]]. בחפירות חשפו החוקרים מבצר המוקף חומה באורך של כ-700 מטר וסביבה ביצורים רבים. לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, הביצורים במקום והעדר הממצאים ה[[פלשתים|פלשתיים]] מעידים כי חורבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של [[ממלכת יהודה]]<ref>{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=491&id=1318#as חורבת קאייפה: ביצור הגבול בממלכת יהודה], יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית וסער גנור, [[רשות העתיקות]]</ref>}}.

לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של ממלכה בימי [[דוד המלך]] ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. מכאן כי לא ייתכן שהמעבר מחברה [[כפר|כפרית]] (תקופת הברזל I) לחברה [[עיר|עירונית]] (תקופת הברזל II) בישראל ויהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, ולפיכך [[ארכאולוגיה מקראית#המאבק על הממלכה המאוחדת|גישת הכרונולוגיה הנמוכה]] של הארכאולוגים הסבורים כי הממלכה המאוחדת כלל לא התקיימה והמלכים המוזכרים ב[[תנ"ך|מקרא]] היו לכל היותר מנהיגים מקומיים של אוכלוסייה כפרית שגויה לחלוטין<ref>{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=517&id=1518#as חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”], האוניברסיטה העברית וסער גנור, [[רשות העתיקות]]</ref>}}.