עפרת ברזל – הבדלי גרסאות

<small>עפ"י השירות הגאולוגי האמריקאי<ref>{{הערה|1=http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/iron_ore/myb1-2007-feore.pdf</ref>}}

החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] מחירי עפרת הברזל ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] העולמי נקבעו בשיטה המכונה "שיטת קנה מידה" (ב[[אנגלית]]: benchmark system), בין החברות המובילות בכריית עפרת ברזל לבין יצרני הברזל הגולמי. באופן מסורתי, העסקה הראשונה בין שני צדדים אלה קבעה קנה מידה שעל פיו התנהלה כל התעשייה לאורך כל השנה<ref>{{הערה|1=Javier Blas, [http://www.ft.com/cms/s/0/b0580bf6-c220-11de-be3a-00144feab49a,s01=1.html Iron ore pricing emerges from stone age], FT.com, 26.10.2009</ref>}}. שיטה זו החזיקה מעמד עד 2008, אז כרתו שלוש החברות המפיקות השולטות בשוק (Vale, Rio Tinto, BHP Billiton) הסכם עם [[יפן]] להוזלת מחירי העפרה ב-33%, אולם סין דחתה את "אמת המידה" שנקבעה ודרשה הפחתה גדולה יותר במחיר. במקביל גילתה BHP Billiton, אשר ניסתה לבטל את שיטת אמת המידה, כי כשליש מלקוחותיה רוכשים ממנה עפרת ברזל במחירי השוק. עפרת ברזל אף נסחרת בשוק הסחורות העולמי, אולם באופן מסורתי היקפו של שוק זה היה קטן בהרבה מגודל העסקאות שנכרתו בין שלוש חברות הכרייה הגדולות ליצרני הברזל, על פי מחירי אמת מידה.

עתודות עפרת ברזל בעולם, בעשור הראשון של המאה ה-21, הן עצומות. אולם יש הטוענים כי העלייה המהירה בצריכת ברזל ומוצריו בעולם עלולה בעתיד לגרום אף להצטמצמות עתודות אלה. כך למשל, מומחה ממכון וורלדוואטש (Worldwatch Institute), ארגון אמריקאי העוסק באיכות הסביבה בעולם, טען בספר שפרסם בשנת 2006 כי עתודות עפרת הברזל בעולם עלולות להיגמר בתוך 64 שנים, אף בהנחה שמרנית של גידול שנתי בשיעור 2% בצריכה העולמית של ברזל<ref>{{הערה|1=Lester R. Brown, '''Plan B 2.0: Rescuing a Planet Under Stress and a Civilization in Trouble'''. W. W. Norton, 2006. ISBN 0393328317. p. 109.</ref>}}.