מרסל סרדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1:
[[קובץ:Marcel Cerdan.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרסל סרדן]]
'''מרסלין "מרסל" סרדן''' (ב[[צרפתית]]: '''Marcellin "Marcel" Cerdan'''; {{כ}} [[22 ביולי]] [[1916]] – [[28 באוקטובר]] [[1949]])<ref>{{הערה|1=
[http://www.marcelcerdan.com/ImagesFamille%5CFamille323.jpg תצלום תעודת הלידה של סרדן]
</ref>}} היה [[מתאגרף]] [[צרפתי]] שזכה ב[[אליפות העולם באיגרוף]]. הוא זכור בשל הישגיו ב[[איגרוף]], חיי החברה הצבעוניים שלו והטרגדיה שהביאה למותו.
 
==ביוגרפיה==
מרסל סרדן נולד ב-22 ביולי 1916 ב[[סידי בל עבס]], ב[[אלג'יריה הצרפתית]]. הוא החל להתאגרף באופן מקצועי ב-4 בנובמבר 1934 ב[[מקנס]] כשהביס את מרסל בוקיאנרי בסיבוב השישי, לפי החלטת השופטים. מכאן ואילך סרדן זכה ב-47 ניצחונות ברציפות עד 4 בינואר 1939, כאשר נפסל בסיבוב חמישי והפסיד בקרב להארי קרסטר בלונדון. סרדן ניהל קרבות רבים בתקופה זו בטריטוריות הצרפתיות של אלג'יריה ומרוקו, כמו גם במטרופולין הצרפתי, מקום הולדתם של הוריו. ב-1938 הוא הביס את עומר קואידרי ב[[קזבלנקה]] בסיבוב ה-12, לפי החלטת השופטים וזכה באפשרות להתמודד על תואר אלוף המשקל החצי-בינוני של צרפת.
 
לאחר הפסדו הראשון זקף לזכותו סרדן חמישה ניצחונות ברציפות, מה שהקנה לו את ההזדמנות להתמודד על כתר אליפות אירופה במשקל חצי בינוני ב[[מילאנו]]. הוא זכה בתואר האירופי לאחר 15 סיבובים לפי החלטת השופטים, והמשיך להעפיל לאליפות<ref>{{הערה|1=באותה עת היה חיוני לזכות בתואר יבשתי על מנת לעלות ולהתמודד על אליפות העולם, כיום, הדבר אינו משמעותי עוד</ref>}}.
 
סרדן הגיע ל-23 ניצחונות רצופים לפני שהוא נחל תבוסה לוויקטור בוטין ב[[אלג'יר]] כשנפסל בסיבוב השמיני. בקרב הבא שלו התמודד סרדן שוב על האליפות נגד חוזה פרר<ref>{{הערה|1=המתאגרף חוזה פרר קרוי על שמו של הכוכב [[הוליווד]]י [[חוזה פרר]]</ref>}}. הוא הפיל את פרר בסיבוב הראשון, וזכה בעוד ארבעה קרבות ברציפות לפני שעמד מול ג'יימס טוני<ref>{{הערה|1=ג'יימס טוני חולק את שמו עם מתאגרף אחר שייהפך להיות אלוף העולם במשקל בינוני חמישה עשורים אחרי כן</ref>}}. סרדן הפיל את טוני בסיבוב השני והמשיך ברצף ניצחונותיו מחדש, שהגיע לכדי 37 ניצחונות. באמצע הוא הצטרף ב-1944 לבעלות הברית ב[[מלחמת העולם השנייה]] וזכה באליפות של בעלות הברית.
 
סרדן טיפס בקטגוריית המשקל, עלה למשקל בינוני, וזכה בתואר הצרפתי אחרי שגבר על אסאן דוף ב[[נוקאאוט]] בסיבוב השלישי. הוא החזיק בתארו מספר פעמים עד שנוצח ב[[בריסל]] בידי סיריל דלאנואה בסיבוב ה-15 לפי החלטת השופטים. במהרה, הוא חזר לבלגיה והשיב לעצמו את התואר אחרי שהביס את דלנואה, גם כן בהתאם להחלטת השופטים.
שורה 17:
==המוות והתהילה==
בתקופה הקצרה בה היה אלוף העולם, הפך סרדן לדמות פופולרית בנוף הפריזאי. למרות שהיה נשוי ולו שלושה ילדים, הוא ניהל רומן עם הזמרת המפורסמת [[אדית פיאף]]. הרומן נמשך מקיץ 1948 עד למותו בסתיו 1949.
לצורך קרב ההגנה הראשון על התואר שב סרדן לארצות הברית, שם הוא לחם נגד [[ג'ייק למוטה]] ב[[דטרויט]]. סרדן הופל בסיבוב הראשון, ונקע את זרועו וכתוצאה מכך נאלץ להיכנע בסיבוב העשירי. היה זה הקרב האחרון בחייו של סרדן. נחתם חוזה לקרב חוזר וסרדן עמד לצאת למחנה אימונים על מנת להתכונן, אך לפני שהחלו האימונים הוא טס בטיסת [[אייר פראנס]] כדי לבקר את פיאף בניו יורק, שם היא שרה. מטוס הלוקהיד ל-749 קונסטליישן התרסק במונטה רדונדו ([[סאו מיגל]], [[האיים האזוריים]]), כל 11 אנשי הצוות נהרגו ו-37 נוסעים, בכללם סרדן וה[[כנר]]ת הצרפתייה המפורסמת [[ז'ינט נבה]], כשהם התקרבו לתחנת ביניים בשדה התעופה בסנטה מריה.<ref>{{הערה|1=[http://aviation-safety.net/database/record.php?id=19491028-0 לוקהיד ל-749-79-46 קונסטליישן F-BAZN's תיאור התאונה וסיבותיה (איגוד הבטיחות בטיסה)]
</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.marcelcerdanheritage.com/2en.aspx?sr=12 ההיעלמות הטראגית של מרסל סרדן (1949)] - מורשתו של מרסל סרדן</ref>}} ימים אחרי כן הביע למוטה את תנחומיו, ושיבח את סרדן על היותו אדם נפלא. סרדן נטמן ב"בית הקברות דו סוד" (Cimetière du Sud),{{כ}} [[פרפיניאן]], [[לנגדוק-רוסיון]], צרפת.
 
מאזנו של סרדן עמד על 113 ניצחונות ו-4 הפסדים, כשלזכותו 66 ניצחונות בנוקאאוט.<ref>{{הערה|1=
[http://www.marcelcerdan.com/BioCombats.aspx האתר הרשמי של מרסל סרדן: ביוגרפיה - מאזן תוצאות (בצרפתית)]
}}
</ref>
 
הוא חבר, לצד למוטה וזייל, בהיכל התהילה של האיגרוף הבינלאומי (International Boxing Hall Of Fame).