מטבעות בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 3:
 
== תולדות ==
מינהל בר כוכבא הטביע מטבעות לא על אסימוני [[מתכת]] חלקים, כפי שהיה מקובל, אלא על מטבעות שהיו במחזור הכספים. כך הוצאו מן המחזור מטבעות הטבועים בראשי ה[[קיסר רומא|קיסר]]ים [[האימפריה הרומית|הרומים]], [[אליל]]יהם ו[[מקדש]]יהם, ועליהם באה טביעה מחודשת ב[[סמל]]י המרד ו[[מוטו|סיסמאותיו]]. תופעה זו קשורה, ללא ספק, גם בעובדה שמחד גיסא, בתקופת המרד התקיימו ככל הנראה מספר מיטבעות שפעלו במקביל (דבר המוכח מריבוי טיפוסי ה[[רושמה|רושמות]]), ולא מן הנמנע כי לא הייתה מיטבעה אחת מרכזית;<ref>{{הערה|1=לנושא המיטבעות ראו: קינדלר, אריה, 'מיטבעה ניידת של בר-כוכבא בח’רבת עקד', בתוך‫ '''מרד בר-כוכבא, מחקרים חדשים''', (עורך: אהרון אופנהיימר), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד-1984, עמ' 172–181.</ref>}} ומאידך גיסא הייתה שיטה זו מעין [[נקמה]] פורתא והצהרה פוליטית מובהקת.<ref>{{הערה|1= מילדנברג ליאו, 'מטבעות מורדים באימפריה הרומית ‬', '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 52, (תשמ"ט), עמ' 90–99.</ref>}} על רבים ממטבעות מרד בר-כוכבא אפשר להבחין בדגמים המקוריים, שכן לעתים לא הקפידו על שיוף דגמי המטבע המקורי עד תום. בשנתיים הראשונות הטביעו על המטבעות נוסחת תאריך 'שנת אחת גאולת ישראל' או 'שב לחרות ישראל', ובתקופה לאחר מכן, המטבעות אינן נושאות על גבן תאריך כלשהו, אלא כיתוב 'לחרות ירושלים', או רק 'ירושלים'. כמו כן מופיע על המטבעות שם של מנהיג המרד ותוארו בשנה הראשונה: 'שמעון נשיא ישראל' ולאחר מכן מופיע שמו 'שמעון' בלבד. על מספר מטבעות מופיע השם 'אלעזר הכהן', אשר זוהה במחקר עם [[אלעזר המודעי]].<ref>{{הערה|1= L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.</ref>}}
 
== בשדה המחקר ==
חוקרים רבים עשו שימוש נרחב במטבעות כדי ללמוד על המרד,<ref>{{הערה|1=חנן אשל, 'על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים', '''לאוריאל''', (תשס"ו), 2005, 29–40.</ref>}} וחלקם הסתמכו על מטבעות בר כוכבא כדי לענות על השאלה האם בר כוכבא כבש את ירושלים, כפי שניתן להבין מהתלמוד הבבלי{{הערה|1=בבלי, סנהדרין פרק חלק, על הפסוק ב[[חבקוק]] ...''עוד חזון למועד, ויפח לקץ, ולא יכזב'' - "אלא: מלכות ראשון שבעים שנה, מלכות שנייה חמשים ושתים, מלכות בן כוזיבא שתים שנים ומחצה"}} ומההתעסקות הנרחבת בדיני המקדש והטהרה בספרות התקופה. על סמך הסלעים (מטבעות ה[[כסף (מתכת)|כסף]] הגדולות) של בר כוכבא, שעליהם מצוירת חזית [[בית המקדש השני|המקדש]], ועל סמך מטבעות שבהן נזכר "אלעזר הכהן", היו חוקרים שהניחו כי בר כוכבא השתלט על ירושלים ו[[חידוש עבודת הקורבנות|חידש את עבודת הקורבנות]]. היו שקשרו את הסיסמה "לחירות ירושלים" לסיסמה "לחירות ציון", המופיעה על מטבעות שנטבעות בירושלים בימי החורבן, והניחו שכשם שמטבעות אלו נטבעות בירושלים, כך הוטבעו בירושלים מטבעות בר כוכבא, הנושאים את הכתובת "לחירות ירושלים".<ref>{{הערה|1= אשל, חנן, '"חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא', [[ארץ ישראל (כתב עת)|ארץ ישראל]], כח, תשסח, עמ' 23–25.</ref>}} [[גדליה אלון]], בהתבסס על הכיתובים שעל מטבעות בר כוכבא בירושלים, טען כי בר כוכבא כבש את ירושלים.<ref>{{הערה|1=אלון, גדליה, '''תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''', א-ב, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1970, עמ' 16–47.</ref>}} קינדלר, לדוגמה, טען כי הכיתוב "ירושלים" על המטבעות מתייחס לרשות הטביעה, שטבעה בירושלים עצמה, הכיתוב "שמעון" מתייחס למנהיג המרד, שמעון בן כוסבא, והכיתוב "אלעזר" מתייחס לאלעזר המודעי, המנהיג הדתי של המרד.<ref>{{הערה|1= A. Kindler, '''Coins in the Land of Israel: Collection of the Bank of Israel: A Catalogue''', Jerusalem, 1974, pp. 69.</ref>}} מילדנברג טען שהכתובות על פני המטבעות "שמעון", "אלעזר" ו"ירושלים" אינן יכולות לייצג רשויות טביעה, מכיוון שהן משמשות ביחד עם רושמות גב מכל מיני סוגים, ולכן מסקנתו שהכתובות על המטבעות הן כתובות סמליות בלבד.<ref>{{הערה|1= L. Mildenberg, '''The Coinage of the Bar Kokhha War''', 1984</ref>}}{{הערה|1=חנן אשל סיכם השתלשלות הבנות אלו, במאמרו ''[http://books.google.co.il/books?id=1TA-Fg4wBnUC&pg=PA95#v=onepage&q&f=false התאריכים ששמשו במרד בר כוכבא]'' (אנגלית, באסופה על מלחמת בר כוכבא) ונטה להנחה שירושלים כלל לא נכבשה (הערות 9 ו-13 שם). במאמר ממצה בשנת [[2006]] חוקר המטבעות יהושע זלוטניק פרסם מאמר ''[http://numis.co.il/barcocva.pdf סוגיית כיבוש ירושלים על ידי בר-כוכבא]'', הדוחה אחת לאחת טענות אלו, ומסיק שככל הנראה אכן ירושלים נכבשה בימי בר כוכבא, אך אין ראיות ארכיאולוגיות לגבי כינון מקדש.}}
 
== ראו גם ==