הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולאיה אלכסנדרו"

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט החלפות: \1{{ש}}\2)
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
|מקום קבורה=
}}
'''ניקולָאיֶה אלכסנדרו''' (ב[[רומנית]]: '''Nicolae Alexandru ''' ,{{כ}} ? - [[16 בנובמבר]] [[1364]], כונה לפעמים בהיסטוריוגרפיה הרומנית "אלכסנדרו הראשון", <ref>{{הערה|1=
C.Kogălniceanu,1908 p.15
</ref>}}) ידוע גם כ"אלכסנדר בסאראב", ככל הנראה אחרי 1359 הוסיף "ניקולאיה" לשמו)
היה שליט [[ולאכיה]] בין השנים [[1352]] - [[1364]]. עוד לפני [[1343]] היה שותף בפועל לשלטון אביו, [[בסאראב הראשון]]. ניהל מדיניות פנים וחוץ יעילה , קבע יחסים הדוקים עם המדינות ה[[סלבים|סלביות]] הדרומיות והגן את ארצו מפני התערבות יתר של הממלכה הסוזרנית ,[[הונגריה]]. הקים את ה[[ארכיבישוף מטרופוליטני|מיטרופוליה]] האורתודוקסית (הארכיבישופות) של ולאכיה.
 
בנסיבות אלה, ב-[[10 בפברואר]] [[1355]] [[לאיוש הגדול, מלך הונגריה|לאיוש הגדול]] אישר לו את הזכות להחזקת ה[[באנאט של סברין]], שבזמנו הוענק לאביו.
ב-[[28 ביוני]] [[1358]] המלך ההונגרי העניק, לפי השערת ההיסטוריונים תוך הסכמה עם ניקולאיה אלכסנדרו (ק.ג'ורסקו) -
{{הערה|1=
<ref>
C.C.Giurescu (1976) p.23
}}
</ref>
את ה[[פריווילגיה]] המסחרית הראשונה בוולאכיה ל[[סוחר]]ים ה[[סאשים|סקסונים טרנסילבנים]] מהעיר השכנה, [[ברשוב]].
{{הערה|1=
<ref>
לפי הכתוב - בשטח בין [[פרחובה (נהר)|פרחובה]] ובין [[יאלומיצה (נהר)|יאלומיצה]], מצד אחר עד ליישוב "אוּז", שבו היא נשפכת ל[[דנובה]], ומצד שני עד ל[[בוזאו]],שבו ה[[סירט (נהר)|סירט]] נשפך לדנובה
}}
</ref>
בשנותיו האחרונות כנראה שוב הפסיק ניקולאיה אולכסנדרו לכבד את החסות המלכותית ההונגרית, דבר המוזכר בטרוניות של לאיוש הגדול כלפי יורשו, ולדיסלב (ולאיקו).
 
== המדיניות בתחום הדת ==
[[קובץ:Ion Negulici - Biserica din Campulung.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה של מנזר נגרו וודה עם הכנסייה הנסיכית בקמפולונג, במחצית הראשונה של המאה ה-19- בציור של יון נגוליץ' - כאן נוסדה ב-1359 הכנסייה המיטרופוליטנית הרומנית בימי ניקולאיה אלכסנדרו ופה נקבר הוא ואביו, בסאראב הראשון]]
בעוד מלך הונגריה, [[קארוי רוברט]], הוקיע את ניקולאיה אלכסנדרו ואת אביו ככופרים חסידי ה"[[סכיזמה]]"<ref>{{הערה|1=סכיזמה היא ביטוי שבו מכנה הכנסייה הקתולית כל מקרה בו נותקו יחסים עם [[פטריארך]] [[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] כלשהו, מסיבה כלשהי. '''הסכיזמה''' היא הפילוג בין שתי הכנסיות ב-1054</ref>}}, ה[[קנצלריה]] של [[הכס הקדוש]] ב[[רומא]], החשיבה את שניהם כנאמנים לכנסייה הרומית קתולית.
{{הערה|1=
<ref>
Neagu Djuvara-''Iarăşi despre Negru Vodă şi "Descălecătoare''
ניאגו ג'ובארה "שוב על נגרו וודה ועל ייסוד הנסיכות" - "המגזין ההיסטורי" מס.8 , 2000
}}
</ref>
במסמך מאוקטובר [[1345]], ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השישי]] שיבח את "הגבר האציל אלכסנדרו בסראטי" עבור מסירותו הקתולית. האפיפיור ציין שאחדים מה"וולאכים הרומנים" מ[[טרנסילבניה]], ולאכיה ומ[[סירמיום]] הגיעו לדעת את דרך האמת על ידי אימוץ האמונה הקתולית"
{{הערה|1=
<ref>
Documenta Romaniae Historica, D, vol. I, p. 60-61
}}
</ref>
אחרי נישואיו לקלרה מדובוקה (כיום - היישוב "דביקה" במחוז [[קלוז']]) הכיר ניקולאיה אלכסנדרו בסמכות הבישופות הרומית-קתולית של טרנסילבניה לגבי כל הקתולים הילידים והזרים בוולאכיה.
מצד שני, למרות הקשר המשפחתי עם הדת הקתולית (דרך אמו מרגיטה, בתו אליזבטה הנשואה להונגרי קתולי ואשתו השנייה, קלרה) תרם תרומה חשובה לחיזוק הכנסייה והדת הנוצרית -אורתודוקסית בוולאכיה.
 
לאחר מותו ב-[[16 בנובמבר]] [[1364]] הובא ניקולאיה אלכסנדרו לקבורה בתוך כנסיית המנזר נגרו וודה בעיר קמפולונג.
{{הערה|1=
<ref>
על המצבה שמו כתוב בסלבונית בצורה "יו ניקולא אלקסנדרו", כשהשם המסתורי המקדים "יו" מיוחס לשם נוסף "יואן" והוא חלק מהשם המלא הרשמי של רבים משליטי הארצות הרומניות בימי הביניים. ראה
C.Kogălniceanu (1908), p.14 note 2
}}
</ref>
 
==נשותיו וצאצאיו==
32,748

עריכות