יעקב צבי מקלנבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
נולד בערך בשנת תקמ"ה לאביו גמליאל. בצעירותו עסק ב[[מסחר]]. משנת [[תק"ץ]] ([[1830]]) שימש כרב ב[[קניגסברג]] ב[[פרוסיה המזרחית]], שם התוודע ל"מתקני הדת" ונאלץ להתמודד עִמם. יחד עם ה[[מלבי"ם]] יצא נגד אסיפת הרבנים הרפורמיים שהתקיימה בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]) ב[[בראונשווייג]]. באסיפה זו דנו על תיקונים שיש להכניס בדת ועל קידום התנועה הרפורמית. החלטות האסיפה היו ביטול [[תפילה (יהדות)|תפילת]] "[[כל נדרי]]" וההיתר ל[[התבוללות|נישואין]] בין יהודים ל[[גוי]]ים. המלבי"ם כתב על אסיפה זו: {{ציטוטון|קול תורת ה' תתייפח, ודמעתה על לחייה כי בגדו בה רעיה, כי נבערו קצת רעי אשכנז ואת ה' ניאצו, ויתאספו להפר דת וחוקים ועל צפוניו התייעצו. ויעלו רועים רבים יכנו את עצמם רבנים כל אלה חוברו אל עיר בראונשוויג אל עמק השידים שועלים קטנים ובזנבותיהם אודים...}}<ref>{{הערה|1=בהקדמתו לפירושו על ספר [[ויקרא]].</ref>}}
 
חיבורו העיקרי הוא פירושו על [[חמישה חומשי תורה]], "הכתב והקבלה". מטרת חיבור זה היא לחבר את ה[[תורה שבכתב]] ("הכתב") עם [[התורה שבעל פה]] ("הקבלה"). ספרו זה ראה אור לראשונה עוד בחייו, בשנת [[תקצ"ט]], ונדפס שנית בשנת [[תר"מ]], 15 שנה לאחר פטירתו, במהדורה מורחבת הכוללת פסקאות שנשמטו מהמהדורה הראשונה. מאז נדפס הספר במהדורות נוספות וזכה לפופולאריות רבה. לפני מספר שנים יצאה לאור מהדורה מחודשת ומהודרת, והיא מומנה על ידי אחד מצאצאיו וקרויה על שמו - "מהדורת לובינג". בנוסף לחיבור זה כתב פירוש על סדר התפילה בשם "עיון תפילה", שבמהדורותיו הראשונות נדפס יחד עם ספרו של הרב [[יעקב לורברבוים]] מ[[ליסא]] "דרך החיים".
שורה 18:
* את המילה 'וינחם' בפסוק "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב על לבו", הוא מפרש על סמך כמה מקורות במשמעות 'רחמים'. פירוש מקורי זה פותר את קושייתם של [[פרשני המקרא|פרשנים]] רבים על פסוק זה.
* את המילה 'אל' בפסוק "ויאמר [[קין]] אל [[הבל]] אחיו" פירש במשמעות של בעבור או בגלל, כמו בפסוק "אל הנער הזה התפללתי". פירוש זה מתרץ את קושיית רש"י במקום בדרך פשוטה.
* השחתת שיער האמורה בפרשת קדושים היא דווקא השחתה של הרבה שיער בבת אחת. לפי הסבר זה יש מקום להתיר את הסרת השיער במספריים.<ref>{{הערה|1=הרב [[שבתי רפפורט]], [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=198&ArticleID=220 גילוח הזקן במכונה], [[תחומין]].</ref>}}
* את חטאם של המרגלים ב[[פרשת שלח לך]] הסביר בכך שהלכו 'לרגל' את הארץ שמשמעותו שלילית, לחפש את מגרעותיה של [[ארץ ישראל]], ולא כפי שנצטוו 'לתור', לחפש את הצדדים הטובים.