הנרי דרייפוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטגוריה:מעצבים אמריקאים,הוספת קטגוריה:מעצבים תעשייתיים אמריקאים באמצעות HotCat |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 7:
בשנת [[1929]] פתח את משרדו בניו יורק. עם לקוחותיו נמנו [[מעבדות בל]], שמכשירי ה[[טלפון]] שעיצב עבורה (דגם Western Electric 302 ו"דגם 500") היו לאבות-טיפוס למכשירי טלפון רבים, חברת [[שואב אבק|שואבי האבק]] "[[הובר (חברה)|הובר]]", חברת הציוד המכני-חקלאי [[ג'ון דיר]] עבורה עיצב את ה[[טרקטור]]ים "מודל A" ו"מודל B" הפופולריים, סדרת ה[[עט נובע|עטים הנובעים]] Wahl-Eversharp Skyline {{כ}} ([[1940]])<ref >עופר בן-צבי, [http://www.collect.co.il/content.aspx?id=311 קו הרקיע חד וחלק]</ref> ועוד.
דרייפוס הקנה חשיבות לשימושיות המוצר, להתאמתו לאדם ולכללים [[הנדסה|הנדסיים]] ומדעיים. לפיכך עיצוביו מצטיינים בקו פשוט וצורה ברורה ופונקציונלית וללא קישוטים. עקב כך ספג ביקורת על כך שהוא "פרקטי מדי" וחסר סגנון. דוגמה לפרקטיות זו ולשימת הלב לפרטים ניתן למצוא בעיצוב הטלפון "דגם 500" (ב-[[1949]]), בו הוציא דרייפוס את הדפסת הספרות אל מחוץ לחוגה, על ההיקף. זאת בשל העובדה שכאשר הספרה הייתה מודפסת בתוך החוגה, היא נטתה להישחק לאחר חיוגים רבים. כך גם צמצם את טעויות החיוג שנגרמו בשל אצבע המחייג שהסתירה את הספרה בעת חיוג
בשנת [[1955]] כתב דרייפוס את ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] ''Designing for People'' ("עיצוב למען האנשים"), בו הציג את השימוש בפרסונות "ג'ו" ו"ג'וזפין" כדוגמאות טיפוסיות לקהל היעד לו מתוכנן המוצר. בשנת [[1960]] פרסם את המדריך הארגונומי ''The Measure of Man'' ("מידת אנוש"). הוא נבחר לנשיא הראשון של איגוד העיצוב התעשייתי האמריקאי (IDSA).
| |||