הבדלים בין גרסאות בדף "ועדת חקירה"

נוספו 5 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2896142)
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
 
==רקע היסטורי==
התפתחות מוסד החקירה החלה ב[[בריטניה]] בסוף [[המאה ה-17]]. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור ב[[הצי הבריטי|צי הבריטי]]. כמו כן, ב{{ה|מאה ה-19}} נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ול[[מלחמת קרים]]. בשנת [[1888]] ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות [[ועדה פרלמנטרית]], וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.<ref name{{הערה|שם="segal">|1=[[זאב סגל]], '''ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה''', מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.</ref>}}
 
חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]]. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונהלי העבודה של הנמלים. [[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות החקירה]], תשכ"ט [[1968]].<ref name{{הערה|שם="segal" />}}
 
==סוגי ועדות חקירה בישראל==
32,748

עריכות