הבדלים בין גרסאות בדף "בתים ושדות בתקופת היובל"

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט החלפות: {{הערות שוליים}})
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
 
==האפשרות לפדיון==
כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס [[שנת היובל]]. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה<ref>{{הערה|1=משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ</ref>}}.
 
==השדה עוברת אל משמרת הראשי==
[[שמואל הנביא]] ו[[דוד המלך]] התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות ה[[כ"ד משמרות כהונה]] נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה.
 
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]<ref>{{הערה|1=שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב | וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא</ref>}}. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל<ref>{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה</ref>}}
 
==קיום המצווה בזמן הזה==
לדעתו של הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג גם מתנת שדה אחוזה אינה יוצאת לכהנים<ref>{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין ה,א. משנ"ת שמיטה ויובל י, יא</ref>}}
===בגבולין===
מתנת שדה אחוזה נחשבת כאחת מן העשר מתנות כהונה שניתנות לכהנים בגבולין<ref>{{הערה|1=תוספתא למסכת חלה ב ח</ref>}}.
 
==הערות שוליים==
32,748

עריכות