הבדלים בין גרסאות בדף "השילד הערבו-נובי"

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט:מלביש קישורים חיצוניים. (FAQ : mw:Manual:Pywikibot/refLinks))
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
סלעי השילד – בעיקר [[סלע יסוד|סלעי יסוד]] ו[[סלע מותמר|סלעים מותמרים]] – [[מחשוף (גאולוגיה)|נחשפים]] ב[[אתיופיה]], ב[[אריתריאה]], ב[[סודאן]], ב[[מצרים]], ב[[סיני]], ב[[ערב הסעודית]] וב[[ירדן]]. ב[[ישראל]] נחשפים סלעיו ב[[הרי אילת]]. לעומת קרומים יבשתיים אחרים באפריקה ובחצי האי ערב – המכוסים בשכבות עבות של סלעי משקע, מהווה הקרום החשוף של השילד מקור ללימוד תהליכי בנייה קרומית. מאחר שהשילד משתרע ב[[מדבר]]יות [[חצי האי ערב]], [[סיני]] וה[[סהרה]] הדלים בצמחיה ובקרקעות, הוא נחשף בקלות. חשיפה זו מאפשרת לחקור אותו לא רק מהקרקע אלא גם באמצעות [[חישה מרחוק]] מ[[לוויין|לוויינים]].
 
גבולות השילד מוגדרים לרוב באמצעות "תפרי" איחוי המצוינים באמצעות אופיוליטים<ref>{{הערה|1='''אופיוליט''' – פיסת [[ליתוספירה]] אוקיינית הנחשפת בעקבות התנגשות לוחות</ref>}} ופיסות הקרום "תפורות" זו לזו באמצעות סלעי [[טונליט]] ו[[גרנדיוריט]] רבים. מרבית האופיוליטים בשילד מכילים הרכב כימי של [[יסוד קורט|יסודות קורט]], הרכב המרמז על היווצרות מעל [[טקטוניקת הלוחות#גבולות סגירה|גבול התכנסות]] לוחות, אם כחלק מאגן גב [[קשת איים]] או בקדמת הקשת. בסודן ובאריתריאה זוהו סלעי [[בוניניט]] המצביעים על מיקום קדם-קשתי, לפחות לכמה מקטעים של השילד.
 
השתרעותו של הקרום ה[[נאופרוטרוזואיקון|נאופרוטרוזואי]] למזרח בתשתית הלוח הערבי אינה מוגדרת היטב, אם כי נראה כי הוא מצוי בתשתית האזור כולו. כמה מחשופים של סלעי יסוד ב[[עומאן]] תוארכו ל[[עידן]] זה, ובאזור לא נמצאו שרידים משמעותיים לקרום עתיק יותר.
{{הפניה לערך מורחב|האורוגנזה הקיבארית}}
[[קובץ:Arabian-Nubian shield He.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלבי התהוותו של השילד]]
התשתית הקריסטלינית<ref>{{הערה|1='''קריסטליני''' – סלע [[גביש]]י [[אנאורגני]], בניגוד לסלעים הבנויים משרידים אורגניים כ[[אבן גיר]]</ref>}} החלה להיווצר לפני כ-1,100 מיליון שנים במהלך [[האורוגנזה הקיבארית]], וסלעיה בנו קרום יבשתי שהיווה בסיס להתפתחות סלעים צעירים יותר. אורוגנזה זו התאפיינה במעוותים שנבעו משלבי קימוט רבים. סלעי אורוגנזה זו מיוצגים בחבורות [[חבורת אילת-נביעות|אילת-נביעות]] ו[[חבורת פיראן-סלאף|פיראן-סלאף]] וכוללים סלעי [[גרניט]], סלעים מותמרים בדרגות התמרה שונות – בעיקר [[גנייס]], [[מיגמטיט]] ו[[צפחה]] ו[[דייק]]ים מותמרים.
 
בשלבי בניית התשתית חלו בשילד 7 אירועי מעוות, שאת תוצאותיהם ניתן לראות בקמטים ובסלעים שהותירו. אירועים אלה נחלקים ל-3 מחזורים:
התכנסות של הלוחות – שהיוו את מזרח ומערב [[גונדוונה]] – בעקבות שינוי בכיוון תנועתם התבטאה בהיווצרות הרים, בהתרוממות קרקעית האוקיינוס שחשפה את האופיוליטים וב[[געשיות]] ערה שיצרה [[סלע פירוקלסטי|סלעים פירוקלסטיים]]. קשתות האיים היו לא יציבות בשלב זה: ב[[הר געש|הרי הגעש]] שהלכו וגבהו חלה סחיפה מהירה, שיצרה משקעים לא ממוינים.
 
מערכת [[העתק#העתק הסטה אופקית (העתק חילוף)|העתקי חילוף שמאלי]] שכיוונם מצפון-מערב לדרום-מזרח במצרים וחצי האי ערב נוצרה כתוצאה מ"בריחה" טקטונית<ref>{{הערה|1='''בריחה טקטונית''' – דחיקה צדית של גוש מסלע התחום בהעתקים בעקבות לחצים טקטוניים</ref>}} הקשורה בהתנגשות, והייתה פעילה לפני 560-630 מ"ש.
 
האירועים שחלו במהלך התנגשות הלוחות מיוצגים ב{{ה|אורוגנזה החיג'אזית}} ומתבטאים בסלעי חבורות [[חבורת כיד|כיד]], [[חבורת סעל-זע'ארה|סעל-זע'ארה]] ו[[חבורת פיראני]], הכוללות סלעים מותמרים לצד [[סלע געשי|סלעים געשיים]].
===האירוע הפאן-אפריקאי===
{{הפניה לערך מורחב|האירוע הפאן-אפריקאי}}
השלב האחרון בבניית השילד הערבו-נובי הוא [[האירוע הפאן-אפריקאי]] – אירוע טקטוני-מגמטי שנמשך כ-50 מיליון שנים ומכונה לעתים "האורוגנזה הפאן-אפריקאית", הגם שלא הגיע עד כדי אורוגנזה.<ref>{{הערה|1="נדבכים בגאולוגיה של ישראל", עמ' 30</ref>}} אירוע זה – בו נמשכה הדחיקה הטקטונית – התבטא ב[[געשיות דו-אופנית]] פחותה ובמעוותים חלשים, ולווה בפעילות פלוטונית ערה שנבעה מהתחממות מחדש של הקרום היבשתי.
 
[[תמונה:Timna 8.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עמודי שלמה ב[[בקעת תמנע]] מתחילת הקמבריון]]
 
===אירועים מאוחרים===
בשלהי הפרקמבריון דעכה הפעילות הטקטונית. העיוות בשילד הערבו-נובי הסתיים בתחילת הקמבריון, אם כי נמשך ברמה מקומית אל תוך ה[[קמבריון]] וה[[אורדוביק]] דרומית יותר באפריקה. לקראת סוף הקמבריון התפתח [[מישור גידוע]] מפותח בראש הקרום השילדי הצעיר, שיצר [[משטח יבשתי]] עליו הורבדו במהלך הזמן סלעי משקע. משקעים קמבריים אלה נוצרו כנראה על ידי [[קרחון יבשתי]] נרחב,<ref>{{הערה|1="Encyclopedia of Geology", כרך 1, עמ' 4</ref>}} וכיום הם מוסרים בחלקם באמצעות סחיפה וחושפים את סלעי התשתית.
 
[[תמונה:Har-shlomo01.jpg|ממוזער|250px|הר שלמה, ברקע: [[מפרץ אילת]] ו[[הרי אדום]]]]
סלעי המשקע הם בעיקר [[אבן חול]] לא מבוגרת ו[[ואקה (גאולוגיה)|ואקה]]<ref>{{הערה|1='''ואקה''' – אבן חול עשירה ב[[מסת אם]] חרסיתית</ref>}} הנובעים מ[[בליה|בליית]] הקשתות הגעשיות. משקעים המקושרים ל[[כדור השלג ארץ]] הנאופרוטרוזואי – תאוריה הגורסת כי בשלהי הפרקמבריון היה [[כדור הארץ]] מכוסה בקרחונים – זוהו בחלקים של השילד,<ref>{{הערה|1=[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6VDT-4HWXP79-1&_user=1535394&_coverDate=01%2F31%2F2006&_alid=1600916029&_rdoc=13&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_zone=rslt_list_item&_cdi=5991&_sort=r&_st=13&_docanchor=&view=c&_ct=132&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=358bb2ca8e032a5d7eb285c292f2ddbf&searchtype=a עדויות ל"כדור השלג ארץ" בשילד הערבו-נובי]</ref>}} וקיומן של תצורות [[תצורת ברזל הפסים|ברזל הפסים]] עשוי להעיד על ביטוי ימי עמוק של אירועי כדור השלג.
 
===ביקוע וחשיפה===
במרכז השילד החלה להתפתח בסוף ה[[אוליגוקן]] מערכת ביקוע שכיוונה מדרום-מזרח לצפון-מערב,<ref>{{הערה|1=[http://sp.lyellcollection.org/cgi/content/abstract/187/1/453 Tectonic evolution of the NW Red Sea-Gulf of Suez rift system<!-- בוט יוצר כותרת -->]</ref>}} שלוותה בהתרוממות מגמטית.<ref>{{הערה|1=[http://www.sciencedirect.com.ezproxy.openu.ac.il/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V72-48BDMFX-BN&_user=1535394&_coverDate=12%2F01%2F1986&_fmt=abstract&_orig=search&_origin=search&_cdi=5830&view=c&_acct=C000053609&_version=1&_urlVersion=0&_userid=1535394&md5=171a661c3c58699f5df15f50aa089b37&ref=full Geological evolution of the Afro-Arabian dome]</ref>}} מערכת זו גרמה לתנועת לוח ערב צפונה, להיפרדותו מלוח אפריקה ולהיווצרות [[מפרץ עדן]], [[ים סוף]] ו[[מפרץ סואץ]]. עדויות לכך נמצאו בשולי ים סוף בדמות משקעי ים רדוד מתחילת ה[[מיוקן]].
 
באמצע המיוקן השתנה כיוון הביקוע לצפון-דרום, שיצר את שלוחת [[מפרץ אילת]] וגרמה להיפרדות הלוח הלבנטיני מלוח ערב. שינוי הכיוון הוריד באופן משמעותי את דרגת ההעתקה במפרץ סואץ, בעוד באזור מפרץ אילת המשיכה ההתרחבות וחלה השקעה במיוקן-[[פליוקן]]. מערכת זו, שהיא חלק מ[[הבקע הסורי-אפריקני]], חדרה גם ללוח האפריקאי ויצרה את [[בקע מזרח-אפריקה]] שצפונו מצוי בתחום השילד הערבו-נובי. בקע זה מפצל את הלוח האפריקאי לשני לוחות: [[הלוח הנובי]] במערב ו[[הלוח הסומלי]] במזרח.
32,748

עריכות