חיים דב פרידברג – הבדלי גרסאות

'''חיים דב''' ('''דובר''' או '''דובעריש''') ('''ברנרד''') '''פרידברג''' (נכתב גם '''פריעדבערג'''; ב[[לועזית]]: '''Bernard (Haim Dov) Friedberg'''; [[כ"ה בכסלו]], [[תרל"א]], [[19 בדצמבר]] [[1870]]<ref>{{הערה|1=תאריך הולדתו הוודאי של פרידברג איננו ברור וקיימות לו מספר גרסאות. '''הגרסה ראשונה:''' כאמור לעיל, [[כ"ה בכסלו]], [[תרל"א]], [[19 בדצמבר]] [[1870]], והיא לפי [[אברהם מאיר הברמן]], ח. ד. פרידברג - הביבליוגרף, '''אנשי ספר ואנשי מעשה''', [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים, תשל"ד-1974 (להלן: "הברמן"), עמ' 62. לעניין היום המדויק כתב [[מאיר וונדר]] ב'''אנציקלופדיה לחכמי גליציה''', כרך ד', עמ' 138: "ולא כ"ה, כ"ו כסלו תרל"א". ואילו לעניין שנת הלידה, גם באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית (בקטלוג של רשימת ספריו), נכתב כי נולד בשנת 1870, אך הם מסתמכים ככל הנראה על הברמן. ראו רשומת זיהוי לערך: "פרידברג, חיים דב בריש"; '''הגרסה השנייה:''' [[כ"ו בכסלו]] [[תרל"ז]], [[13 בדצמבר]] [[1876]], והיא לפי {{תדהר|5|2268|חיים דב פרידברג}}; '''הגרסה השלישית:''' [[ג' בטבת]] [[תרל"ז]], [[19 בדצמבר]] [[1876]], והיא לפי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית]], הערך: "פרידברג חיים דוב בריש בן אברהם מאיר הלוי".</ref>}} – [[י' בשבט]], [[תשכ"א]], [[27 בינואר]] [[1961]]) היה [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרף]], [[ביוגרף]] של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "[[בית עקד ספרים (ספר)|בית עקד ספרים]]".

פרידברג נולד ב[[קרקוב]] שב[[גליציה]], [[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]], בן למשפחת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מצד אביו, ומשפחה של עסקנים ופעילי קהילה מצד אמו.<ref>{{הערה|1=הפרטים על משפחתו מובאים על ידי פרידברג עצמו, בכרך א' לספרו '''בית עקד ספרים''', הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת, תל אביב, 1951 (מהדורת צילום 1970) (להלן: "בית עקד ספרים"), בפתח הספר.</ref>}}

אמו, שינדל פסיה בת משה צבי פיאסצקי, נולדה בשנת [[תרי"ז]] ונפטרה בקרקוב, ב[[כ"ה באב|כ"ה מנחם-אב]], [[תרפ"ד]]. אביה (נפטר ב[[ד' בחשוון|ד' במרחשוון]], [[תרס"ב]]) היה שנים רבות פרנס בית הכנסת "ר' אייזק ר' יעקליש שול" שבקראקא, שמאוחר יותר הפך לכנסייה על ידי הנאצים. אבי אביה, ה"ר שמואל (נפטר ב[[כ"ב באדר]], [[תקנ"ד]], בקרקוב), בנו של ה"ר צבי ב"ר ישראל פיאסקר, היה מראשי הקהל בקרקוב.<ref>{{הערה|1=מוזכר בספרו של [[מאיר בלבן]] (במהדורה הפולנית), '''קורות היהודים בקראקא''' (להלן: "בלבן"), ח"ב, עמ' 457. וראו עתה במהדורה העברית של הספר, מאיר בלבן, '''תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז': 1304–1868''' (עורך מדעי: יעקב גולדברג) ירושלים, הוצאת ספרים מאגנס, תשס"ג-2002.</ref>}} מלך פולין, פוניאטובסקי, הוא שהעניק לצבי פיאסקר את השם הפולני פיאסצקי.<ref>{{הערה|1=ראו פרטים בספרו של פרידברג, '''לוחות זיכרון''', ספר כולל תולדות רבני העיר קראקא, תולדות רבניה, פרנקפורט א.מ., י. קויפמאן, הוצאה שנייה, תרס"ד, בערך צ"ג: "הר׳ צבי בר׳ ישראל פיאסקר", בעמ' 79 - 80.</ref>}} אם אמו, לאה (נפטרה בא' מרחשון, תרנ"א, בקרקוב), הייתה בתו של ה"ר דוב בערל שאנצר, שהיה אף הוא מראשי הקהל בקרקוב.<ref>{{הערה|1=בלבן, עמ' 736.</ref>}}

אחיו הצעיר, יצחק, נולד בקרקוב, בשנת [[1898]], נפטר ב[[אנטוורפן|אנטורפן]] ונקבר בפוטה, בשנת [[תרצ"ח]].<ref>{{הערה|1=ראו תמונת מצבתו של האח והכתוב בה, במהדורה השנייה של ספרו של פרידברג, '''תולדות הדפוס העברי בפולניה''', מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב, תש"י (להלן: "תולדות הדפוס העברי בפולניה"), אחרי דף שער הספר ומפתח הדפוסים.</ref>}}

בשנת תר"ס החל לעבוד ולנהל את [[מסחר ספרים|בית מסחר הספרים העברי]] הנודע של יצחק קויפמן שב[[פרנקפורט דמיין]], [[הקיסרות הגרמנית|הרמניה]].<ref>{{הערה|1=בבית מסחר זה עבד גם שמואל וואהרמאן, שמאוחר יותר פתח בית מסחר מפורסם לספרים עתיקים בירושלים. ראו אצל [[גצל קרסל]], חיים דב פרידברג, '''סתרי ספר וסופר''' (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת, תשל"ה-1975 (להלן: "קרסל"), עמ' 117.</ref>}} בשנת [[1904]] עזב את בית מסחרו של קויפמן כדי לפתוח בית מסחר ספרים עברי משל עצמו. עד שנת [[1906]] הוא הספיק להוציא לאור שני קטלוגים ובשנה זו הכניס כשותף לעסק את יוסף זנגר. לאחר 4 שנים, בשנת [[1910]], התפרקה השותפות, וזנגר הפך לבעלים היחיד של בית המסחר. בשנה זו הוציא פרידברג לאור שתי חוברות קטנות: '''אורות מאופל''', אוסף שירים שכתב ה[[רמח"ל]] ו'''מכתבים מחכמי דור העבר''', לרבי [[נחמן קרוכמל|נחמן קראכמאל]] וה’ר [[משה לנדאו|משה לנדא]], וכן את הספר '''תולדות משפחת הורוויץ'''.

ידענותו הרבה בתחום הספר והביבליוגרפיה הובילה לפרסומו בקרב קהל החוקרים ואוהבי הספר העברי והציבה אותו בשורה אחת עם מוכרי הספרים המשלבים מסחר בספרים וידע עצום בהם, כדוד פרנקל, ליפא שוואגר והרב [[ראובן מרגליות]].<ref>{{הערה|1=קרסל, עמ' 117.</ref>}}

בשנת [[1932]] יצא לאור באנטוורפן ספרו '''תולדות הדפוס העברי בפולנייא'''. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר ב[[בילגוריי]] שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.<ref>{{הערה|1=תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 8.</ref>}} בשנת [[1934]] יצא לאור, באנטוורפן, הספר: '''תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם'''. שנה אחר כך, בשנת [[1935]], יצא לאור '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה''', ובשנת [[1937]], '''תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה'''.

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר כבשו הנאצים את בלגיה בשנת [[1940]], מיהר להמלט מאנטוורפן ל[[טולוז]] שב[[צרפת]].<ref>{{הערה|1=תולדות הדפוס העברי בפולניה, בפתח הדבר למהדורה השנייה של הספר, עמ' 8.</ref>}} עם זאת, בנו יהודה לייב ובתו לאה, עם בעלה ושתי בנותיה, נרצחו על ידי הנאצים.{{הערה|שם=תדהר, 2269}}

כאשר הגיעו הנאצים לביתו באנטוורפן, הם שדדו את כל כתביו, מכתבים שהחליף עם גדולי הדור במשך כל חייו ואת ספרייתו המפוארת, וכן השמידו את כל הטפסים והאמהות של המהדורה הראשונה של החיבור '''בית עקד ספרים'''.<ref>{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>}}

לקראת סוף המלחמה, ב[[תש"ו]], [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]].<ref>{{הערה|1=קרסל, עמ' 118.</ref>}} בישראל, המשיך לסחור ביהלומים ובמקביל החל להוציא מהדורות חדשות ומתוקנות לספרי ביבליוגרפיה קודמים שלו, בעיקר של בתי הדפוס העבריים והספר '''בית עקד ספרים'''. עם זאת ולמרות השפעתם הגדולה של כתביו, ויעידו מהדורות הצילום הרבות שלהם, הוא לא זכה להכרה ממסדית והוא נפטר בתל אביב, בשנת [[1961]], מבלי שאיש מחוץ למשפחתו ידע על כך או ציין זאת.<ref>{{הערה|1=החוקר א"מ הברמן מספר כי נודע לו בדרך מקרה על מותו של האיש כחודשיים לאחר פטירתו ורק אחרי מאמצים נודע לו יום פטירתו המדויק. הברמן, עמ' 62.</ref>}}

ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו '''בית עקד ספרים'''. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים<ref>{{הערה|1=[[משרד החינוך והתרבות]], ביוזמת שר החינוך [[דוד רמז]], תמך בהוצאת המהדורה השנייה. [[ישראל טופורובסקי]] הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>}}, ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי הר"י קלוזנר<ref>{{הערה|1=במאמרו בעיתון '''העולם''', מספר 50.</ref>}}, ומאז ועד לסוף המאה ה- 20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו<ref>{{הערה|1=ראו למשל סדרת מאמריו של [[ראובן מרגליות]], "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי#ציונים ביבליוגרפיים|ציונים ביבליוגרפיים]]", שהופיעו ב[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).</ref>}}, או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר ב'''בית עקד ספרים''', ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).

הספר מכיל רשימות של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. פרידברג הסתמך בעיקר על ספרו המפורסם של [[יצחק אייזיק בן יעקב]], '''אוצר הספרים''' (נדפס לראשונה בווילנא, תר"מ-1880), המכיל רשימות של 17,000 ספרים בדפוס ובכתב יד. מלבד ספרו של בן יעקב, ציין פרידברג כי הסתמך על כל ספרי הביבליוגרפיה שקדמו לו, "כי מן הנמנע הוא לאיש אחד לראות במו עיניו כל הספרים העבריים המפוזרים ומפורדים בכל ארצות תבל".<ref>{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>}} המהדורה השנייה של הספר המשיכה את רשימות הספרים ומהדורותיהם עד שנת תש"י וכללה הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. לפי עדות המחבר כללה המהדורה הראשונה כעשרים וחמישה אלף ספרים והמהדורה השנייה כחמישים אלף. יחד עם זאת, במהדורה השנייה לא נכללה כל הספרות המודרנית שהתפרסמה ברבעון הביבליוגרפי של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]], וכן נעשה רישום חלקי בלבד של ספרי הלימוד והחנוך שנדפסו בארצות הברית, שנרשמו כבר על ידי [[אליעזר רפאל מלאכי]], בספר היובל.<ref>{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>}}

לסיבות שהביאו אותו להדפיס את הספר, ועל דרך עבודתו ומקורותיו הוא כותב:<ref>{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"א - ע"ב.</ref>}}