פלגוניט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט:מלביש קישורים חיצוניים. (FAQ : mw:Manual:Pywikibot/refLinks) |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 8:
}}
'''פלגוניט''' הוא [[סלע געשי]] – סוג של [[זכוכית געשית]] הנובע מ[[מיום מינרלי|מִיוּם]]
הסלע התגלה לראשונה ב-1835 סמוך לעיירה [[פלגוניה]] (Palagonia) ב[[סיציליה]] – על שמה נקרא.
==היווצרות==
פלגוניט הוא סלע געשי, תוצר המרה הנובע מ[[אינטראקציה]] בין זכוכית געשית בהרכב בזלתי לבין מים. אינטראקציה כזו עשויה להיווצר גם בין [[לבה]] בזלתית מותכת לבין מים. שיעורי ה[[דיפוזיה]] של מים בזכוכית טבעית מצביעים על היווצרות של פלגוניט בתהליך מיום, המתרחש ב[[טמפרטורה|טמפרטורות]] גבוהות יחסית – בעיקר במהלך זרימה והתקררות של לבה מתחת למים. היווצרות פלגוניט בטבע ממיום של סידרומלן לרוב אינה מתרחשת בהיקף נרחב.
פלגוניט נוצר בתהליך בו-זמני הנקרא "פלגוניזציה", באמצעות דרגות שונות של התפרקות הזכוכית והיפרדות של חומר [[מסיסות|מסיס]] בנקודת המגע בין הזכוכית לנוזל. תהליך זה מלווה בתנועה נרחבת של ה[[יסוד (כימיה)|יסודות]] המעורבים בתהליך ההמרה, וכתוצאה מכך נגרמים העשרה ודלדול של הזכוכית ביסודות מסוימים.
===פלגוניזציה – המרה ומיום===
בגלל נוכחות גבוהה של מים על פני [[כדור הארץ]], מהווה זכוכית געשית שלב לא יציב והיא מומרת ומתגבשת בתהליך המתקדם בשיעורים נמוכים מאוד. זמן ההתגבשות המוחלטת שלה ב-25 [[מעלות צלזיוס]] עשוי להשתרע על פני שנים רבות – לאורך סדרי גודל של 10<sup>60</sup> או לכל הפחות 10<sup>50</sup> שנים.
התגבשות הזכוכית מתרחשת בעזרת מים, המשמשים [[זרז]] לתהליך. [[מולקולה|מולקולות]] המים המוכלות בזכוכית עשויות לשבור את [[קשר כימי|קשרי]] [[צורן|Si]]-[[חמצן|O]]-Si,{{כ}} Si-O-[[אלומיניום|Al]] ו-Al-O-Al במבנה, וליצור קבוצות של [[הידרוקסיד]]ים הקשורות ל[[אטום|אטומי]] ה[[צורן]] וה[[אלומיניום]]. תכולת המים המינימלית הנדרשת לתחילת הגיבוש בזכוכית געשית היא 15%, אם כי תכולה גבוהה יותר של 20%-25% עשויה להידרש בשל קשרי Si-O ו-Al-O רבים. להרכב התמיסה הבאה במגע עם הזכוכית חשיבות בקביעת היווצרות ההתגבשות ושיעורה.
שורה 25:
השלב הראשון של התהליך מתבטא בהפרעה למבנה הפנימי של הזכוכית. לאחר מיום כזה נדרשת אנרגיה נמוכה יחסית לקיום השלב השני, המתבטא בסידור ה[[סיליקה]] וה[[אלומינה]] ב[[מבנה גבישי]] [[טטרהדר]]י, תלוי בין היתר בזמינות ה[[קטיון|קטיונים]] הנחוצים לייצוב מבנה מאורגן חדש זה: אלה משתחררים מן הזכוכית ובמקומם היא נקשרת למים וגורמת לחמצון הברזל. הקטיונים – בעיקר של [[צורן]], [[אלומיניום]], [[סידן]], [[נתרן]] ו[[מגנזיום]] – יוצרים מילוי נקבוביות בסלע.
תכולת המים במרבית סוגי הזכוכית הגעשית אינו עולה בדרך כלל על 2%-3%. תכולה הנמוכה מ-1% מצויה בזכוכית געשית שנוצרה ישירות ממקור [[מאגמה|מגמטי]], דוגמת [[אובסידיאן]]. המפגש של זכוכית געשית עם מים נעשה לרוב באמצעות [[פעפוע]]. קיימת סברה – הנתמכת במחקרים נוספים
מבדיקת היווצרות נרחבת של פלגוניט ב[[איסלנד]], נראה כי היא אינה יכולה להתרחש באיטיות כתהליך פוסט-התפרצותי של מיום זכוכית בזלתית בטמפרטורות [[אטמוספירה|אטמוספיריות]]. למעשה, גילם הגאולוגי של חומרים אלה מצביע על כך שהתהליכים ארכו פחות ממיליון שנים. שיעורי הפעפוע בזכוכית נמוכים מדי לכך, גם אם מכירים בכך שהסידרומלן המקורי עשוי להיות סדוק מעט, ועל כן מגדיל את שטח המגע שלו עם המים. עם זאת, העלאת הטמפרטורה ל-500 מעלות צלזיוס עשויה לזרז את התהליך עד לסדר גודל של שעות ואף פחות.
שורה 31:
התנהגות פעפוע המים כפונקציה של טמפרטורה מצביעה על כך שתכולת המים הגבוהה בזכוכית פלגוניטית יכולה לנבוע ממיום בטמפרטורות גבוהות, כלומר בעת זרימת הלבה והתקררותה. ניתן להשיג מיום כזה אם זרימת הלבה מתרחשת בסביבה עתירת מים. בהקשר זה יש לציין כי כל הסלעים הפלגוניטיים המדווחים בספרות המדעית נקשרים להתפרצויות עתיקות שאירעו מתחת למים: במקרים רבים מדובר בהתפרצויות תת-ימיות – דוגמת היווצרות [[היאלוקלאסטיט]] ב[[סיציליה]] או ב{{ה|אוקיינוס השקט}}. במקרים אחרים מדובר בהתפרצויות תת-אגמיות, ובאיסלנד אירעו ההתפרצויות מתחת לקרח.
בבזלות [[קולומביה (נהר)|נהר קולומביה]] נמצאו ראיות כי היווצרות הפלגוניט הייתה סינגנטית
בהתפרצויות תת-ימיות כאלה, החלק בזרם הלבה הבא במגע עם מים עשוי להיות ממוים במהלך התקררותו במהירות גבוהה, תלוי בטמפרטורה. מיום מתרחש במהירות רבה יותר בטמפרטורות גבוהות, כאשר הלבה עדיין במצב מותך. לבה כזו תתקרר במהירות ותגיע ל[[צמיגות]] האופיינית לזכוכית. במהלך שלב זה תיצור הלבה הממוימת זכוכית לא ממוימת, דוגמת סידרומלן. מיום נוסף ישפיע על הזכוכית בשלבים האחרונים של התקררותה. בהתאם לכך, מעט סידרומלנים עשויים להיות ממוימים בטמפרטורות נמוכות אלה. עם זאת, באופן כללי, כמות הפלגוניט הנוצרת מהסידרומלן תהיה משמעותית בהשוואה לכמויות של פלגוניט ראשוני, משתי סיבות:
שורה 43:
===תקציב יסודות במהלך פלגוניזציה===
[[קובץ:Hyaloclastite in petrographic microscope.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שקף של היאלוקלאסטיט: הרצועות הכהות בשולי השברים הן פלגוניט]]
פלגוניזציה של זכוכית געשית היא תהליך מתמשך של התפרקות הזכוכית, היווצרות פלגוניט ואבולוציה
*השלב הראשון מתאפיין באמצעות תהליך בו-זמני של התפרקות הזכוכית והיפרדות של חומר פלגוניטי צהוב, [[מסיס]], דמוי [[ג'ל]], [[אמורפיות|אמורפי]] ואחיד מבחינה [[אופטיקה|אופטית]]. שלב זה מלווה באיבוד של צורן, אלומיניום, [[סידן]], [[מגנזיום]], [[נתרן]] ו[[אשלגן]], בהעשרה אקטיבית במים ובהעשרה פסיבית ב[[טיטניום]] וב[[ברזל]].
*השלב השני הוא תהליך "הזדקנות", במהלכו מגיב הפלגוניט ה[[תרמודינמיקה|תרמודינמי]] הלא יציב עם הנוזלים סביבו, ומתגבש ל[[מינרל]]י [[קבוצת הסמקטיט|סמקטיט]]. שלב זה מלווה בקליטה חוזרת של צורן, אלומיניום, מגנזיום ואשלגן מן התמיסה ובאיבוד של טיטניום ומים. הסידן והנתרן עדיין לוקים בחסר, בעוד הברזל מגיב באופן לא עקבי: נותר ללא שינוי או מראה חוסר.
שורה 58:
*מאפייני הנוזל: שיעור הנזילות, [[pH]], פוטנציאל [[חמצון-חיזור]], חוזק [[יון|יוני]] ופונקציית המצב החולף (fugacity) של ה[[חמצן]]
מאפייני הנוזל עצמם מושפעים על ידי תנאים הידרו-גאולוגיים שונים דוגמת נקבוביוּת, חדירוּת ומפל לחצים.
===היווצרות טוף פלגוניטי בסירטסיי===
[[קובץ:Surtsey eruption 1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפרצות סירטסיי, 1963]]
[[טוף]] בהרכב פלגוניטי הוא משקע [[טפרה]] בזלתי המומר בקלות. ההמרה גורמת לחלקיקי הטפרה לדבוק זה בזה בתהליך של פלגוניזציה.
היווצרות מודרנית של [[טוף]] בהרכב פלגוניטי נצפתה עם היווצרותו של [[אי געשי|האי הגעשי]] [[סירטסיי]] בסמוך לחופה הדרומי של [[איסלנד]]. בנובמבר 1969 – 6 שנים לאחר פריצתו מעל פני הים –התגלה הסימן הראשון לטוף פלגוניטי, שנוצר בתוך אזור הידרותרמי בטמפרטורה של 60–70 מעלות צלזיוס במהלך תקופה המוערכת בשנתיים וחצי. מאז נצפתה היווצרות טוף פלגוניטי על פני השטח מקרוב, ומחקר נוסף נערך באמצעות קידוח ליבה בשנת 1979.
שורה 69:
===זכוכית געשית על קרקעית האוקיינוס===
פלגוניט מתגבש במהירות גבוהה יחסית מאשר זכוכית לא ממוימת באותו הרכב. עובדה זו עשויה להסביר הימצאות של זכוכית געשית על קרקעית [[אוקיינוס]]ים – בעיקר את קיומם של סוגים מגובשים במשקעים צעירים ואת הימצאותם של סוגים לא מומרים במשקעים עתיקים יותר.
המרת הזכוכית הגעשית תלויה במצב המיום שלה, ובטמפרטורה נמוכה במיוחד המיום איטי מאוד. מכך עולה כי זכוכית ממוימת תתגבש בשיעורים גבוהים יותר מאשר זכוכית לא ממוימת בטמפרטורות נמוכות. למעשה, שיעורי ההמרה השונים של זכוכית בהרכבים שונים עשויים להוות רמז להבנת המרכיבים. עם זאת, התנאים הקובעים את שיעור ירידת הלחץ והתגבשות הזכוכית געשית במשקעים ימיים עדיין לא ברורים. נמצאו מעט שברי זכוכית לא מומרים במשקעים מה[[מזוזואיקון]], ולעומתם משקעים של [[אפר געשי]] ו[[פומיס]] מן ה[[רביעון]] שהומרו לחלוטין ל[[מונטמורילוניט]] או ל[[פיליפסיט]].
שורה 80:
שיעור ההמרה – הכולל גם מיום וגם התגבשות – תלוי בהרכב הזכוכית. [[אנרגיית שפעול|אנרגיית השפעול]] הנחוצה לפעפוע המים אל תוך הזכוכית פוחתת עם הירידה בחומציות הזכוכית. תלותם של מקדמי הפעפוע על צמיגות החומר ידועה, ולכן – רמתה הנמוכה של אנרגיית השפעול הנחוצה לפעפוע מים לזכוכית בסיסית נגרמת מצמיגותה הנמוכה, כלומר מרשת משובשת של [[סיליקה]] הנובעת מתכולת קטיונים גבוהה יותר. ההבדל בין שיעורי הפעפוע בזכוכית חומצית לבין אלה של זכוכית בסיסית הנובעים מתוצא זה הופך זניח בתנאי הטמפרטורה של קרקעית האוקיינוס ובטווחי זמן של מיליוני שנים, בעוד הוא עשוי להיות ברור יותר בטמפרטורות גבוהות.
שיעור ההמרה תלוי גם בהרכב, מאחר שבזכוכית חומצית נחוצים יותר מים על מנת להפריע לקשרי Si-O ו-Al-O. נראה שתוצא זה הוא אחד הגורמים להבדלים העיקריים בשיעור ההמרה בין זכוכית חומצית לבין זכוכית בסיסית בטמפרטורות נמוכות על קרקעית האוקיינוס. מרכיב זה גורם לשיעור המרה של בזלת הגבוה בכ-20% מזה של זכוכית חומצית. הבדל זה בשיעור ההמרה זניח כאשר משווים אותו להבדל בין שיעור ההמרה של פלגוניט לבין זה של זכוכית רגילה בעלת הרכב כימי זהה.
==מאפיינים==
פלגוניט הוא תוצר יציב ראשון של המרת זכוכית געשית, והוא מהווה חומר הטרוגני בעל תכונות אופטיות ומבניות מגוונות – החל בסלע צלול, שקוף, איזוטרופי,
צבעו של הפלגוניט נע בין גוונים של צהוב לגוונים של חום. פלגוניט יוצר מעין "קליפות" (rinds) בעוביים שונים על פני משטחים של זכוכית געשית [[מאפי]]ת שהיו חשופים במשך זמן מה לנוזלים מימיים.
בגרגרים פלגוניטיים רבים נמצא גרעין לא מומר של זכוכית געשית דוגמת טקיליט, סידרומלן והיאלוקלאסטיט, הנותר ללא שינוי מאחר שציפוי הפלגוניט מונע חדירה נוספת של מים.
שורה 98:
===פלגוניזציה במאדים===
ממחקר שהתבצע באמצעות [[ספקטרוסקופיה]] תרמית ב[[אינפרה אדום]] (Thermsl Infrared Spectroscopy – TIR) ופליטה תרמית מיניאטורית (Miniature Thermal Emission – Mini-Tes) של ה[[רגולית]] על [[מאדים]] עולה נוכחות של זכוכית ואפשרות לקיום חרסיות וסיליקה על פניו. עם זאת, בדיקה ב[[ספקטרום]] [[אור|נראה]] סמוך לאינפרה אדום
[[קובץ:Viking 2 Landing Site B NASA Image 807A32.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פני השטח של מאדים]]
מאדים עשוי להיות דל בחרסית, אך חלה בו המרה נרחבת. מינרלי חרסית נפוצים על פני [[כדור הארץ]] בעיקר ב[[סלע משקע|סלעי משקע]] בוגרים
===פלגוניט וראשית החיים===
מחקרים שנערכו בסירטסיי על המרת טפרה לפלגוניט הניבו מידע חדש על פלגוניזציה. הגילויים האחרונים במחקרים אלה – שנערכו על [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] בטוף – הראו כי סוגים מסוימים של [[חיידקים]] ממסים את הזכוכית הגעשית בתוך הטפרה, ומגבירים את שיעור היווצרות הפלגוניט.
תמיכה לגילוי זה נמצאה במחקר אחר שנערך בסיציליה
עוד עולה מהמחקר – שהתקיים כחלק מסדנה לחקר מאדים ואנלוגיות ארציות שלו – כי נוכחותם והשתתפותם של יצורים חיים בפלגוניזציה של זכוכית בזלתית בכדור הארץ עשויה לשחק תפקיד חשוב בחיפוש [[חיים מחוץ לכדור הארץ|חיים חוץ-ארציים]]. אחד מתהליכי ההמרה שהוצעו כהסבר ל[[קרקע]] של מאדים הוא פלגוניזציה של בזלת שנוצרה ב[[געשיות]] או מפגיעת [[מטאוריט]]. מנוכחות פלגוניט במאדים ומהבנת תהליכי וסביבת היווצרותו, ניתן להסיק כי הוא מתאים להתפתחות חיים פשוטים – במיוחד בסביבה לחה מעט המוגנת מ[[קרניים קוסמיות]], העשויה להיות עשירה בפעילות חיידקית.
|