התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית – הבדלי גרסאות

אל חקר התפילה הגיע אלבוגן במקרה, לאחר שבזמן לימודיו, בשנת [[1898]], הוכרז ב[[בית המדרש לרבנים בברסלוי]] על תחרות לכתיבת חיבור על [[תפילת שמונה עשרה]]. אלבוגן כתב את חיבורו (בגרמנית): "ההיסטוריה של שמונה עשרה הברכות" (Geschichte des Achtzehngebets){{כ}}<ref>{{הערה|1=לפרטים נוספים על המאמר וקריאה בו, ראו בפרק: [[התפילה בישראל#מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה|"קישורים חיצוניים", "מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה"]].</ref>}}, וזכה בגינו בפרס הראשון.<ref>{{הערה|1=ראו בכריכה הפנימית של המהדורה העברית של ספרו: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''', תל אביב: הוצאת דביר, תשל"ב-1972.</ref>}} הזכייה הובילה אותו להמשיך ולחקור את תחום התפילה, ובהמשך לכתוב את הספר "התפילה בישראל".<ref>{{הערה|1=ראו {{דבר|דב פלאטו|היסטוריון העם – סבלותיו תפילותיו וכיסופיו (במלאות תשעים שנה להולדתו של הפרופסור אלבוגן ז"ל)|1964/08/14|00904}}.</ref>}}

לאור חשיבותו הרבה של הספר, הוא זכה לשלוש [[מהדורה|מהדורות]] בשפה הגרמנית, שתי מהדורות בשפה ה[[עברית]] ושתי מהדורות ב[[אנגלית]]. כמו כן, יצא הספר בהדפסות נוספות, בגרמנית ובעברית.<ref>{{הערה|1=למידע נוסף על המהדורות ראו להלן, בפרק על [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית#מהדורות הספר|מהדורות הספר]].</ref>}}

'''פתח הספר'''<ref>{{הערה|1=עמ' ט"ו - י"ט למהדורה העברית השנייה. לפני כן באים במהדורה זו גם הפרקים: "עם הספר", מאת חיים שירמן, עמ' ז' - ט'; "מתוך הקדמת המחבר למהדורה הראשונה", עמ' י' - י"א; וכן "ראשי תיבות וקיצורים", עמ' י"ב - י"ד. בסוף הספר מובאים "הערות", עמ' 383 - 479 ו"מפתחות", עמ' 481 - 496.</ref>}}: בפתח הספר מובאת [[ביבליוגרפיה]] נבחרת על התפילה<ref>{{הערה|1=בנוסף לביבליוגרפיה הכללית, מובאת בהמשך הספר, בתחילת כל נושא, ביבליוגרפיה לנושא הספציפי, המעודכנת לשנת 1972 (שנת ההוצאה לאור של המהדורה העברית השנייה).</ref>}}. המחקרים המפורטים ברשימה הביבליוגרפיה מעודכנים לשנת הוצאת [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית#המהדורה העברית השנייה (1972)|המהדורה העברית השנייה (1972)]].

'''מבוא''' (סעיפים 1 - 5)<ref>{{הערה|1=עמ' 1 - 8 למהדורה העברית השנייה.</ref>}}: במבוא הספר תוחם אלבוגן את הנושא שבו יעסוק ספרו לתפילה בציבור בקהילות ישראל, לארגון התפילה ובתי התפילה ולאישים הקשורים בכך, ומוציא מתחום הספר את העיסוק בשאלות תאולוגיות הקשורות לתפילה, סדר ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] (שבדרך-כלל נתלוו להם תפילות) ותפילות היחיד (כגון [[ברכת המזון]] וכו'). אחר-כך הוא משרטט בקווים כללים את ההתפתחות ההיסטורית של התפילה, ודן במושגים כלליים, כגון: "[[תפילה (יהדות)|תפילה]]", "[[ברכה]]", "[[סידור]]", ו"[[מחזור תפילה|מחזור]]", וכן מגדיר ומפרט את הנוסחים והמנהגים השונים לתפילה. לבסוף הוא מפרט את המקורות לתולדות התפילה ומסביר את סדר כתיבת הספר.

'''חלק ראשון – תיאורו של סדר התפילה''' (סעיפים 6 - 33)<ref>{{הערה|1=עמ' 9 - 173 למהדורה העברית השנייה.</ref>}}: החלק הראשון עוסק בתפילות החול ([[תפילת שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]) על כל חלקיהן (בין היתר, [[קריאת שמע]], [[תפילת העמידה]], ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]], [[ברכת הכהנים]] ו[[קדיש]], שלו הוא מקדיש נספח מיוחד), ובתפילות ל[[שבת]]ות, ל[[חגי ישראל|חגים]] ולימים מיוחדים ([[ראש חודש]], [[תענית]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]). אלבוגן מברר מה הם חלקי הברכות והתפילות, כיצד נתחברו חלקים אלה, מה מקורם, התפתחותם במשך השנים, משמעותם, השוני בין הנוסחים וכן מה הן התוספות לימים המיוחדים. כמו כן עוסק חלק זה בסדר [[קריאת התורה]] (וכן בתפילות שלפני ואחרי קריאת התורה), תרגום קריאת התורה, ה[[הפטרה]] וה[[דרשה]], ולבסוף הוא דן בתוספות הפיוטיות.

'''חלק שני – תולדות התפילה בישראל''' (סעיפים 34 - 47)<ref>{{הערה|1=עמ' 175 - 328 למהדורה העברית השנייה.</ref>}}: חלק זה עוסק במקור ההיסטורי של התפילה מ[[תקופת התנאים]], קודם ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית]] ולאחריו, התוספות לתפילה, הפייטנים ופיוטיהם, השפעות [[תורת הסוד]] על התפילה ו[[רפורמה ביהדות|הרפורמה]] בעת החדשה (בתקופת חיי המחבר), בגרמניה ומחוצה לה.

'''חלק שלישי – ארגון התפילה היהודית''' (סעיפים 48 - 54)<ref>{{הערה|1=עמ' 329 - 380 למהדורה העברית השנייה.</ref>}}: חלק זה דן בהתפתחות ההיסטורית של [[בית כנסת|בתי הכנסת]], תפוצתם, ה[[ארכיטקטורה]] של בתי הכנסת מהזמן הקדום עד לעת החדשה וכן הציוד בהם. בנוסף, עוסק חלק זה בקהילה ובפקידיה (בעת העתיקה והחדשה). ולבסוף הוא מברר את דרך ביצוע התפילה, על ידי [[שליח הציבור]], ה[[קהל]] וה[[חזנות|חזן]].

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ביקשה בתו של אלבוגן, שושנה, להוציא את הספר כולו בעברית, אך הדבר לא יצא לפועל מיידית.{{הערה|שם=הברמן}} בשנת [[1968]], נתכנסה חבורה של תלמידיו לשעבר של אלבוגן בירושלים, במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו<ref>{{הערה|1=שירמן, בעמ' ז', בפרק "עם הספר", כותב: "במלאת עשרים שנים לפטירתו (ב-1968)", אלא שאלבוגן נפטר בשנת 1943. לפיכך נראה כי יש לתקן את מספר השנים לפטירתו (ולכתוב: "במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו (ב-1968)"). לחלופין, יש לשנות את השנה בה הוחלט על כתיבת המהדורה החדשה, היינו לשנות לשנת [[1963]]. החלופה השנייה סבירה פחות, מאחר שהספר יצא לאור בשנת 1972, וסביר להניח שהעבודה עליו ארכה לכל היותר ארבע שנים ולא תשע שנים. יתירה מזאת, [[יוסף היינימן]], מי שערך את המהדורה העברית השנייה, קיבל את תואר הדוקטור שלו רק בשנת [[1962]], ולא סביר כי זמן קצר בלבד לאחר קבלת התואר יתבקש לעמוד בראש צוות העריכה של הספר.</ref>}}, וביקשה מ[[חיים שירמן]] להכין מהדורה עברית חדשה "שתשקף את כל החידושים העיקריים שנתחדשו בתחומו (של הספר)". הספר יצא לאור במימון הקרן על שם וורצוילר ב[[ארצות הברית]].{{הערה|שם=התפילה}}

המהדורה החדשה נכתבה על ידי חבר מומחים, כדלקמן: ד"ר [[יהושע עמיר]], אף הוא מתלמידיו של אלבוגן ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] ב[[ברלין]], תרגם את הספר, על-פי המהדורה הגרמנית השלישית ([[נפתלי גינתון]] ערך את התרגום); פרופ' [[יוסף היינמן]] ערך אותו והשלים את מרבית חלקיו, כדי להתאימו ולעדכנו בהתאם לחידושים והמחקרים שהתפרסמו לאחר יציאתה לאור של המהדורה האחרונה, וכן דאג לשוות אחידות להערות ולתוספות (הערותיו ועדכוניו של היינימן שולבו בטקסט ובהערות השוליים בתוך סוגריים מרובעים); פרופ' [[חיים שירמן]] עדכן את פרקי הספר שעל [[פיוט|שירת הקודש]] (בעיקר על הפיוטים והסליחות ועל הפייטנים הראשונים מ[[ארץ ישראל]], מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] ומ[[ספרד]]) (סעיפים 31 - 33, 39 - 42); פרופ' [[יעקב פטוחובסקי]] עדכן את הפרקים על [[התנועה הרפורמית]] וספרי תפילותיה (סעיפים 45 - 47); ד"ר [[אברהם נגב]] הוסיף פרטים נוספים על בתי הכנסת הקדומים (סעיפים 48 - 49); וד"ר [[ישראל אדלר]] הוסיף ועדכן פרטים על תולדות המנגינות והזִמרה בבתי הכנסת (סעיף 54). את שני המפתחות בסוף הספר<ref>{{הערה|1=מפתח נושאים ושמות, בעמ' 481 - 491; מפתח הפיוטים ונוסחי התפילה, בעמ' 491 - 496.</ref>}} הכין [[אביגדור שנאן]].{{הערה|שם=התפילה}}

בשנת [[1958]] יצאו לאור שתי עבודות דוקטורט מאת מקס סלינג'ר (Max Selinger) וג'רום שלדון גורלנד (Jerome Sheldon Gurland), הכוללות תרגומים חלקיים של המהדורה הגרמנית השלישית, משנת 1931. העבודה של סלינג'ר כוללת תרגום של עמודים 1 - 201, והעבודה של גורלנד כוללת תרגום של עמודים 206 - 454, וכן את העדכונים שנוספו למהדורה הגרמנית השלישית. העבודות הוגשו ל[[היברו יוניון קולג']], אך לא יצאו לאור בהוצאת ספרים אקדמית או מסחרית.<ref>{{הערה|1=לפרטים נוספים על העבודות ראו בפרק: "[[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית#פרטים ביבליוגרפיים על הספר|פרטים ביבליוגרפיים על הספר]]".</ref>}}

הוא תורגם לאנגלית, בתרגום חדש, על ידי ריימונד פ' שיינדלין (Raymond P. Scheindlin), על-פי המהדורה הגרמנית השלישית (הדפסה שנייה משנת 1967), ובעיקר על פי התרגום העברי של המהדורה השלישית (המהדורה העברית השנייה). אף שחלפו למעלה מעשרים שנה מאז פרסום המהדורה העברית השנייה, לא שולבו במהדורה האנגלית עדכונים בתחום חקר התפילה. עם זאת תוקנו שגיאות דפוס שנמצאו במהדורות הגרמנית והעברית, הובא אינדקס ברכות בשפה האנגלית, וכן שולבו הסברים מאת המתרגם לקורא שאינו מצוי בטקסט התפילה.<ref>{{הערה|1=ראו בדברי המתרגם, בהקדמה (Forward) למהדורה האנגלית, עמ' XI - XVI.</ref>}}