מזרח אפריקה הבריטית – הבדלי גרסאות

בריטניה ביצעה באזור תהליך [[מודרניזם|מודרניזציה]] מואץ והעבירה אליו אלפי מתיישבים לבנים והודים שהשתלטו על חלק הארי של אדמותיה הפוריות. המקומיים נדחקו לשטח מצומצם ונחות, שנתחם על פי החלוקה האתנית והחברתית של האוכלוסייה. הדומיננטיות הלבנה עוגנה בחוקי המדינה ובהגנת הכוחות המזוינים. בחיפוש אחר עבודה, עברו רבבות ילידים קנייתים לערים הצפופות ומוכות האבטלה, ובראשן [[ניירובי]]. משנת [[1945]] החלו בני שבט ה[[קיקויו]] להביע את מורת רוחם מהדיכוי בסדרה של [[שביתה|שביתות]] ומעשי אלימות. שנה לאחר מכן קמה תנועת "האיחוד האפריקני של קניה" (KAU) בראשות [[ג'ומו קניאטה]], שדרשה זכויות אזרחיות וביטול האפליה. ב-[[1952]] פרץ [[מרד המאו מאו]], שכלל פעולות [[טרור]] כנגד הלבנים ומשתפי פעולה שחורים. ב-[[1955]] דוכא המרד, לאחר שעשרות אלפי מורדים נאסרו ומעל 13,500 אפריקנים נהרגו. זאת לעומת 32 לבנים בלבד.‏‏<ref>{{הערה|1=‏‏Hyam, Ronald, "The Road to Decolonisation, 1918–1968", University of Cambridge, 2007. p. 188</ref>}} במקביל לדיכוי המרד, החלה בריטניה לגבש [[חוקה]] חדשה שכללה רפורמות כלכליות וחברתיות, תוך ניסיון לאתר מנהיגות מתונה, שתוביל את קניה לאחר מתן העצמאות.