רצח הלורד מוין – הבדלי גרסאות

זמן קצר לאחר הרצח פרסמו רוב תנועות הנוער העבריות עצומת גינוי להתנקשות ולארגוני 'הפורשים': "מלחמה לנוער העברי בטרור ובמבצעיו. יש לבער את הבוגדים, להרחיקם מספסלי הלימודים ומן הסדנאות". [[נתן אלתרמן]] פרסם במסגרת [[הטור השביעי]] שיר בשם "פוליטיקה של [[אקדח|פיסטולטים]]",<ref>{{הערה|1={{דבר|נתן אלתרמן|פוליטיקה של פיסטולטים|1944/11/10|00205}}</ref>}} ובו מתח ביקורת חריפה על הפעולה.

:{{ציטוטון|בעלי-סמכות אחדים בימינו, ביניהם הפרופסור יהודה באואר, סר ישעיה ברלין וד"ר מיכאל כהן, מניחים כי רצח מוין מציין, אם כן, אבדן הזדמנות לציונים. לא יכולה להיות, כמובן, כל ודאות לגבי עניינים כאלה. אך ישנה עדות היסטורית מוצקה לביסוס ההערכה, שאלמלא נרצח מוין, ייתכן שמדינת ישראל הייתה מוקמת, בתמיכה פעילה של שלוש המעצמות הגדולות, ב-1945 ולא ב-1948}}<ref name{{הערה|שם="Wasserstein" />}}

כן מעמידים לחובתו את העובדה שבשנת [[1941]] דחה הלורד מוין את בקשותיהם של [[חיים ויצמן|ויצמן]] ו[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] להקים את ה[[אוגדה|דיוויזיה]] היהודית, שהובטחה לוויצמן על ידי צ'רצ'יל. לפי הוראותיו של מוין, התערב הציר הבריטי ב[[טורקיה]] אצל השלטונות הטורקיים ודרש לגרש את אוניית המעפילים [[סטרומה]] למימי [[הים השחור]], מקום שבו טובעה על אנשיה ב[[טורפדו]] סובייטי ב-[[24 בפברואר]] [[1942]]. ההיסטוריון [[ברנרד וסרשטיין]] ציין, בשנת 1982, כי "חשדות לח"י, שהוא מילא תפקיד אישי מכריע בהחלטות שהובילו לטביעת 'סטרומה' בפברואר 1942, מתאמתות, יש לומר, בכתוב בתיקים הרשמיים שבארכיונים, שעתה הם בני-השגה. למעשה, בשלב המכריע של הטיפול הרשמי בפרשת 'סטרומה' הייתה זו התערבותו האישית של מוין שהיטתה את הכף נגד כל הקלה במדיניות הבריטית לטובת הפליטים שעל סיפון האניה".<ref name{{הערה|שם="Wasserstein">|1=‏ברנרד וסרשטיין, [http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17985 אור חדש על רצח הלורד מוין], '''[[זמנים]]''', 1982.‏</ref>}} באותה שנה נאם ב{{ה|פרלמנט הבריטי}} ואמר כי את יהודי [[אירופה]] יש ליישב במקומות מבודדים וב[[מדגסקר]].

:{{ציטוטון|הוא לא היה תומך נלהב בציונות כדוגמת צ'רצ'יל או אֶמֶרי, אך, מצד שני, לא היה בשום אופן מתנגד החלטי לציונות. הוא האמין כי הציונות לבדה לא תוכל לתת פתרון מלא לבעיה היהודית; יש, לדעתו, צורך למצוא טריטוריה להתיישבות של יהודים במקום אחר, אם כי הוא לא הבהיר היכן היא תימצא; הוא לא התנגד עקרונית להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; בתקופת המלחמה יהיה צורך להשאיר את מדיניות "הספר הלבן" על כנה, אך לאחר המלחמה יש להקים מדינה יהודית בארץ-ישראל מחולקת ולפייס את הערבים בחיבור השטחים הערביים של ארץ-ישראל לפדרציה ערבית רחבה יותר.‏‏<ref name{{הערה|שם="Wasserstein" />}}}}

בעקבות עובדות שנחשפו בשנים שלאחר מכן, עלתה סברה כי בדעותיו של הלורד מוין חל מפנה בתקופה שלפני ההתנקשות, והוא החל לתמוך בתוכנית החלוקה ובהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בניגוד למדיניות של [[משרד המושבות]].<ref name{{הערה|שם="Wasserstein" />}}