דפוס ראשון – הבדלי גרסאות

ספר שזכה ל[[מהדורה|מהדורות]] רבות ולדפוסים שונים, לרוב הדפוס השני נדפס על פי הדפוס הראשון, וכך גם הדפוסים הנוספים השתמשו אף הם בדפוסים הקודמים (אם בדפוס הראשון ואם בדפוס אחר שהיה זמין למדפיסים החדשים). בתהליך זה בדרך כלל חלו שיבושים שונים. <ref>{{הערה|1=ראו לדוגמה: אריה שטיינהרט, כור זהב, ירושלים תרצ"ו, עמוד ב: "כי באמת תורת הרב ז"ל נחוץ לפירוש ומדרש לפירושים, לנקותו, לצרפו מטעיות ושיבושים, אשר נפלו בו ברבות השנים והורק מכלי אל כלי בהעתקות ודפוסים שונים...". ראו גם קובץ אור ישראל (מאנסי) כרך כ"ז (שנה ז, ג) עמוד קצ"ז הערה 5.</ref>}}. במקרים אחדים יש גם חשיבות לדפוס השני וזאת מאחר שהם תיקנו את הדפוס הראשון על פי כתבי יד. לעתים קרובות דינו של דפוס ראשון כדין כתב יד.

* '''סוג א''''- דפוס ראשון שנדפס מכתב יד, וכיום לא ניתן למצוא כלל כתב יד של אותו חיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון משקף את הנוסח היחיד ששרד<ref>{{הערה|1=דוגמה לכך הוא הספר "אור החיים" לרבי [[חיים בן עטר]]. וראו בהערות להלן דברי הרב [[ראובן מרגליות]].</ref>}}.

* '''סוג ג'''' - דפוס ראשון שנדפס מכתב יד, אך כתב היד שממנו נדפס אותו דפוס ראשון - נמצא אף הוא לפנינו. במקרה זה, לרוב אין כל חשיבות לטופס הדפוס הראשון, וכתב היד נעשה לנוסח העיקרי<ref>{{הערה|1=דוגמה יפה לכך היא ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנדפס לראשונה בוונציה מתוך [[כתב יד ליידן]]. מאחר שכתב יד ליידן קיים הרי הוא עדיף על פני הדפוס (גרסת דפוס של כתב יד ליידן יצאה לאור בידי [[האקדמיה ללשון העברית]]).</ref>}}.

השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט מ[[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה]], אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, והמהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום [[ההדרת ספרים|הההדרה]] רווח גם בספרות הלא יהודית, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי<ref>{{הערה|1=ראו לדוגמה: שמואל קרויס, הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודים 77, 112, 128, 367. וכן: דוב ראטנר, אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. ואברהם קפלן, דברי תלמוד חלק ראשון, עמוד כ"א. וראו מאמרו של [[רפאל נתן נטע רבינוביץ|רפאל נתן רבינוביץ]] במבוא לספרו [[דקדוקי סופרים]]. </ref>}}. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים)<ref>{{הערה|1=יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראו לדוגמה "[[ארבעה טורים|טור]]" מהדורת שירת דבורה, וכן [[שולחן ערוך]] שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים. </ref>}}.

בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קירבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו בשוגג או במזיד<ref>{{הערה|1=ראו [[נפתלי בן מנחם]], "ספרי [[מוסד הרב קוק]]" ירושלים 1970, עמוד 165: "..."[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]" על התורה הוא אחד הספרים שזכו להתחבב בכל תפוצות ישראל, אך מרוב המהדורות שהספר זכה להן נפלו בו שיבושים רבים שבאו על תיקנם בחיבור זה, שבו הוגה הספר על פי הדפוס הראשון ויניציא"ה תק"ב שיצא בחיי המחבר. [[ראובן מרגליות|הרב מרגליות]] אומר: "בספר הזה שנדפס הרבה פעמים יחד עם החומש ובספר בפני עצמו נפלו הרבה שיבושים בדפוסים מאוחרים עד כי ילאה המעיין לעמוד על כוונת רבינו"...."</ref>}}, פעמים מתוך מטרה לתקן<ref>{{הערה|1=פרופ' שמואל מירסקי כותב באחת מביקורותיו, כנראה שמאחר שנשמטה המלה "כלל" בדפוס ראשון, עשו המגיהים בדפוסים המאוחרים גרסה חדשה משלהם"...ראו מאמרו בסורא, ד, (תשכ"ד) עמוד 77.</ref>}} ופעמים מתוך מטרה לקלקל<ref>{{הערה|1=או להתאים את הכתוב לאמונתו של המבקר, המגיה, או המהדיר.</ref>}}, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן ה[[צנזורה]] האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו<ref>{{הערה|1=כתבי רבנים חרדים רבים צונזרו; המפורסם ברבנים שצינזרו את כתביו הוא [[החתם סופר]], שכמה ממאמריו בשבח ארץ ישראל והעיסוק במלאכה, הושמטו בכוונה תחילה מתוך חשש שישפיע בציבור החרדי. בפורום החרדי "בחדרי חרדים" ישנו [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=371318&PerPage=15&forum_id=771&style=green אשכול שלם] המוקדש לצנזורה חרדית. </ref>}}.

החשיבות לציון תאריך הדפוס הראשון ומקום הדפסתו - בפרסומים, רבה מאוד, כי בדרך כלל היא חושפת את זמן חיותו של המחבר (חוץ מספרים שנדפסו מכתבי יד עתיקים), וגם נותנת אינדיקציה ואפשרות להבין אילו מחברים ראו דפוס זה אם בכלל; ועל פי זה ניתן לחשוף [[גניבה ספרותית|גניבות ספרותיות]], העתקות, ורמיזות שונות של כותבים אחרים בני אותה התקופה<ref>{{הערה|1=ראו דוגמה לכך בספרי הפולמוס בעד ונגד ספר "[[חמדת ימים (ספר)|חמדת הימים]]": ספר "אוצר חמדת ימים" לדוד קוסובסקי שחור (ב"ב תשס"ט). ובקונטרס שנגדו "אר"ש חמדה" לאריאל אהרונוב (ב"ב תש"ע).</ref>}}.