ראדו מאפומאץ – הבדלי גרסאות

הוא קיבל את הכינוי "מאפומאץ" כי היה לו רכוש ב[[אפומאץ]] ([[מחוז אילפוב]]), שירש מסבו [[ולאד הנזיר]] (1425-1495). כדי להבדיל בינו לבין השליטים הולאכים האחרים בשם ראדו (במיוחד אביו ואחיו), הנסיך קיבל גם כינויים אחרים. במהלך חייו הוא כונה ראדו וודה הצעיר, ולאחר מותו הוא נקרא גם ראדו האמיץ (במסמך מ-4 ביוני 1588), כהכרה בהישגים שלו בעצירת ההתקדמות של העות'מאנים ובמניעת הפיכתה של ולאכיה לחלק מהאימפריה העות'מאנית. אחרי המקום שבו הוא נהרג, הוא היה מוכר גם כנסיך ראדו של רמניק.<ref name{{הערה|שם='Popescu'>|1={{cite book|last=Popescu|first=Petru Demetru|title=Radu de la Afumaţi. Domn al Ţării Româneşti|year= 1969|publisher=Editura Enciclopedică Română, Bucureşti}}</ref>}}

מנישואים אלו נולדו להם שלושה ילדים: ולאד (שנהרג יחד עם אביו 1529), אנקה (נישאה לבויאר בשם אודרישטה) וניאסה<ref name{{הערה|שם='Popescu'/>}} (Neacşa).

ב-21 בינואר 1526 ראדו התחתן עם הנסיכה רוקסאנדרה, בתו של [[ניאגויה בסאראב]], לא היו להם ילדים ביחד. לאחר מותו של ראדו נישאה רוקסאנדרה לאחיו, [[ראדו פאיסיה]].<ref name{{הערה|שם='Stoicescu'>|1={{cite book|last=Stoicescu|first=Nicolae|title=Radu de la Afumaţi|year= 1983|publisher=Editura Militară, Bucureşti}}</ref>}}

מהמט ביי תקף את ולאכיה בקיץ של שנת 1522 עם כוחות טריים. למרות ניצחונות בגרגיטה (Gherghita), [[בוקרשט]] וסלטינה, צבאו של ראדו נחלש. לאחר שהטורקים קיבלו תגבורת, הוא נאלץ למצוא מקלט בפעם השנייה. לפיכך, ב-15 אוגוסט 1522, כאשר נכנס ראדו מאפומאץ לטרנסילבניה, לקח מהמט ביי את השלטון. בניסיון לבסס את סמכותו, הוא הציג משטר של טרור מוחלט שנמשך עד סתיו 1522. בחודש אוקטובר שני הצבאות התעמתו ברוקאר (Rucăr) וראדו השיג ניצחון נוסף בגלל ארגון טוב יותר וטקטיקה.<ref name{{הערה|שם='Stoicescu'/>}}