ג'וזף סמית' הבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 12:
==רדיפות במזרח ארצות הברית ורציחתו==
ב-[[1833]] החלו להקים את המקדש המורמוני הראשון בעיר קירטלנד שב[[אוהיו]]. לאחר שהתגלע סכסוך חריף בקרב המורמונים עקב כשלונה של אגודה דמוי-בנקאית בקירטלנד אותה הקים סמית, החליט סמית' לעזוב יחד עם נאמניו למדינת [[מיזורי]]. סמית' הטיף למאמיניו ש[[גן עדן|גן העדן]] בתנ"ך נמצא במחוז ג'קסון שבמיזורי, וששם אף יופיע ישו כשיחזור עלי אדמות. המתיישבים המורמונים החדשים במהרה המאיסו את עצמם על האוכלוסייה המקומית ונקלעו למריבות חריפות עימם. ב-[[27 באוקטובר]] [[1838]] הוציא מושל מיזורי דאז, לילבורן בוגס, צו הקורא להשמיד את המורמונים. המיליציה של מיזורי תקפה את מושבי המורמונים, וסמית ומנהיגי קהילה אחרים נאסרו והועמדו למשפט, אך ב-[[1839]] ברח סמית' מכלאו למדינת [[אילינוי]] הסמוכה. באילינוי הקים סמית' עיירה בשם העברי "נאוו" (Nauvoo) בהשראת הפסוק "מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום מבשר טוב--משמיע ישועה; אמר לציון, מלך אלהיך" ([[ישעיהו]] נ"ב ז). גם שם הסתכסכו המורמונים עם שכניהם לאחר שמנהגיהם, הלכידות של קהילותיהם, והטפותיהם הדתיות העלו את חמת השלטונות.
בתחילת 1844, אחרי שלא הצליח לשכנע את השלטונות להכריז על נאוו כעל טריטוריה עצמאית, הגיש את מועמדותו לנשיאות ארצות הברית כמועמד עצמאי.
ב-[[25 ביוני]] [[1844]] נאלץ סמית' להסגיר את עצמו שוב לשלטונות, הפעם בעיר קרתגו שב[[אילינוי]], שם הוצא נגדו צו מעצר בעוון [[בגידה]]. קודם לצו הכריז סמית' על [[ממשל צבאי]] בעיר נאוו והורה להשמיד בית דפוס בעיר שפרסם [[עיתון]] בגנותו של סמית' אשר חשף את העובדה שסמית' היה נשוי למספר נשים. בנוסף הורה סמית' לאנשיו להשמיד את כל עותקי העיתון. יומיים לאחר שהסגיר את עצמו, ב-[[27 ביוני]] הסתער המון בן 150 איש על המקום בו סמית' היה עצור, ורצח אותו ואת אחיו. בעת רציחתו של סמית' מנתה הכנסייה המורמונית כ-26,000 איש.
| |||