עת"מ 2702/04 פלונית נגד שר הפנים – הבדלי גרסאות

1. הסדרת מעמדן של הקטינות עד ליציאתן מהארץ או עד הסדרת מעמדן, הרחקת הקטינות מהארץ מנוגדת לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אשר נכנסות להגדרת קטין נזקק לפי סעיפים 3, 11, 22 לחוק.{{ש}}

2. יש לפרש את ס' 2 לאמנה בדבר זכויות הילד שהוא עיקרון השוויון בין ילדים אזרחי המדינה לבין כל ילד הנמצא בתחום שיפוטה, בהתבסס על מסקנת [[ועדת רוטלוי|דו"ח רוטלוי]] בו הומלץ כי גם ילדים חסרי מעמד יהיו זכאים מכוח ס' 2 לאמנה ליישום מלא של זכויותיהם.{{ש}}

3. החזקת הקטינים במשמורת היא לא נכונה לקטין נזקק ויש למצוא "חלופת משמורת" לקטינים אלו.{{ש}}

1. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים מגביל את סמכות בית המשפט לדון בעניין מעמדן בכל דבר ורק משרד הפנים מוסמך להחליט בעניין זה.{{ש}}

2. אין מניעה חוקית להרחקה והחזקה במשמורת קטינים שנעצרו כשוהים לא חוקיים.{{ש}}

3. החלטת משרד הפנים להחזקת הקטינים במשמורת אינה מנוגדת להוראות האמנה, הזכויות המפורטות באמנה לא כוללות זכויות לקבלת מעמד חוקי או רישיון ישיבה, כמו כן אין איסור להרחקת הילד למדינתו.{{ש}}

השופטת אסתר קובו קבעה כי בית המשפט אינו צריך להכריע בכל שאלה אחרת מלבד סבירותה של ההחלטה המנהלית הנמצאת בבסיס העתירה נגד ההשמה במשמורת, וכי הקטינות או באי כוחן לא פנו למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדן ואין זה מתפקידו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת תחת משרד הפנים.{{ש}}

ובשל הצורך לדאוג לשלומם ולרווחתם של הקטינים הנטושים הזרים, יקטן חלקם של קטינים אזרחי המדינה בעת חלוקת המשאבים העומדים לרשות המדינה.{{ש}}

בית המשפט מצייןציין כי האמנה בדבר זכויות הילד אמנם מחייבת את ישראל במישור הבינלאומי אך היא אינה חוק ישראלי הניתן לאכיפה בבית המשפט, ס' 20 לאמנה אמנם מנחה לתת סיוע והגנה מצד המדינה לילדים אשר סביבתן המשפחתית נשללה מהן, אך לשאלה אם סיוע זה מחייב להשאירן בישראל, אין תשובה חד משמעית, בעוד האמנה מציינת את "עקרון טובת הילד" כעקרון מנחה בכל הנוגע לטיפול בקטינים יש לזכור כי עקרון זה מבוסס על "מושג סובייקטיבי של "טובה" ויתכן אפילו שהחזרתן לארץ מוצאן היא טובתן.{{ש}}

'''העתירה נדחתה'''.

האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון עע"ם 4878/05 פלונית נ' שר הפנים ואח'. בעקבות הערעור ועוד לפני הדיון, גיבשה המדינה נוהל לטיפול בקטינים ללא השגחה, המשלב את שירותי הרווחה בהליך המעצר.{{ש}}

על פי הנוהל, קטינים עד גיל 12 לא יוחזקו במעצר, וקטינים מעל גיל 12 יוחזקו במתקן מעצר שבו יועסק עובד סוציאלי שיהיה מוסמך לקבוע אם ניתן להשאיר את הקטין במעצר או להעבירו למסגרת אחרת, החזקת הקטין במעצר תהיה במשך 60 ימים לכל היותר. משרד החוץ יערוך בירורים ותיאום עם מדינת המוצא כדי לבדוק את האפשרות לקלוט ילד שיגורש אליה.{{ש}}

ב - 2014 פורסם דו"ח מבקר המדינה על ילדים חסרי מעמד. מבדיקת המבקר עלה חשש כי התנהלות מדינת ישראל כלפי ילדים חסרי מעמד השוהים בארץ אינה עומדת בתנאי האמנה לזכויות הילד, עוד נמצא כי קטינים ללא מלווה הוחזקו בשנים האחרונות בישראל פרקי זמן ארוכים יותר מפרקי הזמן המרביים שנקבעו בנהלים ( 60 ימים), ובהם קטינים שהוחזקו 68 ימים במתקן מת"ן לקטינים בלתי מלווים ולעתים עבר קטין מסהרונים למתקן מת"ן, מה שהוביל לשהייה כפולה בזמן מהקבוע בנוהל. {{ש}}

המבקר ציין, כי למעלה מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות מתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש. כמו כן, אין אמות מידה ברורות לבחירת משמורנים (אנשים המציעים עצמם כחלופת משמורת לקטין), מה שעלול להוביל לסיכון קטיןהקטין ולחשיפתו לניצול על ידי ה[[משמורן]].

[http://www.acri.org.il/he/18357 האגודה לזכויות האזרח]

[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01937.pdf קטינים זרים השוהים בארץ ללא מלווה דו"ח לוועדה לזכויות הילד]

[http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=8835 הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד]

[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/3a81a30c-6ce9-42a2-afb2-3ec6807e5b02/105-ver-4.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח מבקר המדינה על ילדים חסרי מעמד]