אג'תהאד – הבדלי גרסאות

'''אג'תהאד''' (ב[[ערבית]]: '''اجتهاد''', נהגה: אִיגְאִגְ'תִיהָאדתִהָאד, מילולית: חריצות), מונח [[אסלאם|אסלאמי]] המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת. האג'תהאד עושה שימוש ב"[[אצול אל-פקה|אֻצוּל אל-פִקְה]]", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: [[הקוראן]], ה[[סונה]], [[אג'מאע]] (קונצנזוס) ו[[קיאס]] (אנלוגיה). במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית ([[ראי (אסלאם)|רַאְי]]) כמקור הלכתי לגיטימי (על ידי [[עקל]] – שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק [[חדית'|הידע המועבר מפי הנביא וחבריו]], ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כ[[נקל]] - ידע מועבר). במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה ה[[מועתזילה|מועתזלית]] ומנגד התייצבו בני האסכולה ה[[ט'אהרים (אסכולה)|ט'אהרית]] וה[[חנבלים|חנבלית]]. המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן [[מיחנה|האינקוויזיציה]] של ה[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מאמון]] (בין [[814]]-[[833]]) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר. <br />