אג'תהאד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר, יש ניקוד
שורה 1:
'''אג'תהאד''' (ב[[ערבית]]: '''اجتهاد''', נהגה: אִיגְאִגְ'תִיהָאדתִהָאד, מילולית: חריצות), מונח [[אסלאם|אסלאמי]] המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת. האג'תהאד עושה שימוש ב"[[אצול אל-פקה|אֻצוּל אל-פִקְה]]", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: [[הקוראן]], ה[[סונה]], [[אג'מאע]] (קונצנזוס) ו[[קיאס]] (אנלוגיה). במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית ([[ראי (אסלאם)|רַאְי]]) כמקור הלכתי לגיטימי (על ידי [[עקל]] – שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק [[חדית'|הידע המועבר מפי הנביא וחבריו]], ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כ[[נקל]] - ידע מועבר). במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה ה[[מועתזילה|מועתזלית]] ומנגד התייצבו בני האסכולה ה[[ט'אהרים (אסכולה)|ט'אהרית]] וה[[חנבלים|חנבלית]]. המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן [[מיחנה|האינקוויזיציה]] של ה[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מאמון]] (בין [[814]]-[[833]]) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר. <br />
המונח "אג'תהאד" משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.<br />