שכונת אחווה (תל אביב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=אחווה|רוחב=32.060278|אורך=34.765833|כותרת=כן}}
{{coord|32|03|37|N|34|45|57|E|display=title|type:landmark}}
'''שכונת אחווה''' הייתה [[שכונה]] [[יהדות|יהודית]] שקמה צפונית-מזרחית ל[[יפו]] בשנת [[1899]] בשטח בו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה, לאבסמוך הרחק מל[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]].
 
מקימיה היו יהודים [[אשכנזים]] שומרי מסורת ובעלי יכולת, שהיו חברים ב[[אחווה (אגודה)|אגודת אחווה]]. אגודהששמה זו הייתה [[ארגון]] אחוותי-[[דת]]י ששם לולה למטרה לקדם עזרה הדדית וקיום ממשי של [[מצוות]] "[[ואהבת לרעך כמוך]]". השכונה הוקמה בצורה מאורגנת ומרווחת, ובתיה הוקפו בחצרות קטנות. הדיירים הקימו בית לכבוד [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ברחוב אחווה 21. הרב קוק שהתגורר בבית חצר בשכונת נווה שלום, לא קיבל את המחווה מצד תושבי אחווה, ואמר "די לי שהגעתי לארץ ישראל, תעזרו לאחיכם היהודים העולים לארץ ישראל, ואין להם אפשרותם ללון ולו לילה אחד". אנשי אחווה לקחו את דבריו ברצינות, והחליטו להקים את מרכז הקליטה הראשון בארץ ישראל "בית הכנסת אורחים" היום המרכז הקהילתי של נווה צדק. את הבית שבנו עבורו באחווה הפך לבית דין הרבני.
כיום הבית באחווה נתון לדיונים משפטיים, אם יקבעו שהיה זה ביתו הפרטי של הרב קוק, ניתן יהיה למכור אותו לגורמים פרטיים. ואם ייקבעו שהבית היה בית הדין הרבני, כלומר מבנה ציבורי, חייב הוא להפוך למבנה ציבור.
 
שורה 10:
[[שמואל יוסף עגנון]] ציין את ביתו של הרב קוק, ברח' בנות יעקב פינת רח' מגדל בספרו תמול שלשום:
{{ציטוט|תוכן="חמדת דר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה יפו. הולכים משם מנווה שלום דרך בתי זרח ברנט עד שמגיעים לבית הספר הישן לבנות. הגיעו, רואים כמה בתים מבצבצים ויוצאים מתוך החול, וביניהם בית המדרש החב"די מצד ימין וביתו של הרב קוק בצד שמאל".}}
בית המדרש החב"די המצוין בציטוט עומד עד עצם היום הזה. חלונותיו אטומים. וביתבית הספר הישן לבנות נמצא ברח' בנות יעקב פינת רח' שלוש.