אהבה אפלטונית – הבדלי גרסאות

 

משמעות מודרנית זו של המונח שונה מהאידאל ה[[אפלטון|אפלטוני]] של ה[[אהבה]]. אף שהאידאל האפלטוני של אהבה הוא של אהבה טהורה, אולם אין זו אהבה נעדרת תשוקה, אלא כזו המתעלת את התשוקה המינית לערוץ רוחני, דבר הפותח אינספור אפשרויות להנאות נעלות מהנאת המין. בביטויה האפלטוני המקורי, אהבה זו נועדה להביא את האוהבים קרוב יותר לאידאל האפלטוני של [[יופי]]. אהבה זו מתוארת לפרטיה בדיאלוג האפלטוני [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]] כצורה של שגעון אלוהי שהוא מתת האלים וביטויו הנכון זוכה להכרת האלים בעולם הבא.

 

הביטוי האנגלי (Platonic Love) מקורו ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] בספרו של סר [[ויליאם דווננט]] "מאהבים אפלטוניים" משנת [[1636]]. לתקופה קצרה בהיסטוריה הייתה אהבה אפלטונית אופנתית ב[[מלכי אנגליה|חצר המלכות]] האנגלית, במיוחד בחצרה של המלכה [[הנרייט מארי, נסיכת צרפת|הנרייטה מריה]], אשתו של המלך [[צ'ארלס הראשון]]. אהבה אפלטונית הייתה לנושא מקובל בקטעי [[מחול]] ו[[שירה]] בתקופת מלכותו של צ'ארלס הראשון, אולם יצאה מן האופנה זמן קצר אחר כך.

 

==ראו גם==