בוריס גוריאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14:
 
בשנת 1947 עבר בוריס גוריאל ל[[תל אביב]] ועמד בראש אותה מחלקה במטה הארצי של הש"י.
 
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובעוד [[מלחמת העצמאות]] בעיצומה ראה [[דוד בן גוריון]] לנכון כי הש"י יעבור מפעילות מחתרתית למסגרת ממלכתית. ב[[30 ביוני]] [[1948]]פורק הש"י ובמקומו האירגונים הבאים:
 
*מודיעין צבאי שבראשו [[איסר בארי]], שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי הפך לימים ל[[אגף המודיעין]].
 
*"שירות בטחון פנימי" שבראשו [[איסר הראל]] שהפך לימים ל[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]].
 
*"שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית ב[[משרד החוץ]], שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל. ב-[[13 בדצמבר]] [[1949]] הטיל דוד בן-גוריון על [[ראובן שילוח]], שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו‏‏‏, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב-[[8 בפברואר]] [[1951]] החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד [[חיים יערי]]. ב־[[2 במרץ]] [[1951]] הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים| המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]]. הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בענינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, ענינים מדיניים ו[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]].
 
עם הקמת המוסד פרש בוריס גוריאל מתפקידו כראש המחלקה המדינית במחאה על כך שרוב הסמכויות בתחום המודיעין של המחלקה המדינית עברו למוסד.
 
לאחר פרישתו נתמנה בוריס גוריאל כמנהל [[גנזך ויצמן]], ה[[ארכיון]] לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר [[חיים ויצמן]]. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת [[1966]].
 
בוריס גוריאל הלך לעולמו בשנת 1983 והוא בן שמונים שנה במותו.