בוריס גוריאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
בשנת 1947 עבר בוריס גוריאל ל[[תל אביב]] ועמד בראש אותה מחלקה במטה הארצי של הש"י.
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובעוד [[מלחמת העצמאות]] בעיצומה ראה [[דוד בן גוריון]] לנכון כי הש"י יעבור מפעילות מחתרתית למסגרת ממלכתית. ב[[30 ביוני]] [[1948]]פורק הש"י ובמקומו האירגונים הבאים:
*מודיעין צבאי שבראשו [[איסר בארי]], שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי הפך לימים ל[[אגף המודיעין]].
*"שירות בטחון פנימי" שבראשו [[איסר הראל]] שהפך לימים ל[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]].
*"שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית ב[[משרד החוץ]], שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל. ב-[[13 בדצמבר]] [[1949]] הטיל דוד בן-גוריון על [[ראובן שילוח]], שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב-[[8 בפברואר]] [[1951]] החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד [[חיים יערי]]. ב־[[2 במרץ]] [[1951]] הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים| המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]]. הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בענינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, ענינים מדיניים ו[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]].
עם הקמת המוסד פרש בוריס גוריאל מתפקידו כראש המחלקה המדינית במחאה על כך שרוב הסמכויות בתחום המודיעין של המחלקה המדינית עברו למוסד.
לאחר פרישתו נתמנה בוריס גוריאל כמנהל [[גנזך ויצמן]], ה[[ארכיון]] לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר [[חיים ויצמן]]. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת [[1966]].
בוריס גוריאל הלך לעולמו בשנת 1983 והוא בן שמונים שנה במותו.
| |||