בוריס גוריאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיום העבודה
מ הגהה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''בוריס גוריאל''' ([[1 באפריל]] [[1903]] - [[8 באוקטובר]] [[1983]])
'''בוריס גוריאל''' ([[1 באפריל]] [[1903]] - [[8 באוקטובר]] [[1983]]) היה ראש המחלקה המדינית של ה[[ש"י]], שירות ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] של ארגון "[[ההגנה]]", שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של [[מדינת ישראל]]. לאחר הקמת המדינה עמד בראש המחלקה המדינית של [[משרד החוץ]] שקדמה ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] כאירגוןכארגון ביון החוץ של ישראל.
 
==ביוגרפיה==
בוריס (ברוך) גוריאל נולד כבוריס גורביץ' בשנת 1903 ב[[לטביה]], אז חלק מ[[האימפריה הרוסית|האימפריה הצארית]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1932]]. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], נפלונפל בשבי ה[[גרמנים]]. עם שובו לארץ בתום המלחמה בשנת [[1945]] גוייס לש"י ומונה לראש המחלקה המדינית של הש"י ב[[ירושלים]], שתפקידה היה לאסוף מידע על שלטונות [[המנדט הבריטי]] והצבא הבריטי.
 
לצד המחלקה המדינית פעלו בש"י שתי מחלקות נוספות, המחלקה הערבית, שעסקה באיסוף מידע על הנעשה בקרב [[ערביי ארץ ישראל]], והמחלקה הפנימית, שעסקה בפיקוח על הארגונים היהודים האחרים מימין ומשמאל. המחלקה המדינית נוסדה אחרונה לאחר שתי המחלקות האחרות. היא הוקמה עם תחילת תקופת המאבק על הקמת המדינה שלאחר תום מלחמת העולם.
 
מקור מידע חשוב לש"י על שלטונות המנדט היו הפקידים והעובדים ה[[יהודים]] במשרדי השלטון השונים, אלא שהיחסים המתוחים עם הבריטים בתקופת המאבק הביאו להרחקתם ולמידורם ממקורות המידע, ונוצר צורך לחפש קשרים עם קצינים ופקידים בריטים. גם בכך נתגלו קשיים גוברים והולכים בשל ניתוק הקשרים החברתייןםהחברתיים בין שני העמים ובשל התבצרותם של הבריטים במתחמים סגורים כדוגמת ה[[בווינגרד]] ומתחמים נוספים בירושלים. למרות זאת לא נפסקו הקשרים וחלק ניכר ממוסרי המי() דעהמידע הבריטים עשו זאת ללא תמורה בשל אהדתם ל[[היישוב|יישוב היהודי]] ולמאבקו.
 
המחלקה הצליחה להשיג ממחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית את תוכניות הגשריםה[[גשר]]ים שעל גבולות הארץ לצורך תכנון פעולות [[ליל הגשרים]] שנערכו אור ליום הל-[[17 ביוני]] 1946, שבמהלכה הותקפו בו זמנית אחד עשר גשרים בכל גבולות הארץ.
 
מחלקתו של גוריאל הייתה קשורה עם [[הסוכנות היהודית]] והקדישה חלק ניכר מפעילותה לא רק לענינים בטחוניים אלא גם לענינים מדיניים, כלכלייים ומשפטיים. במרוצת הזמן הרחיבה המחלקה את למעקבהמעקב אחר [[עיתונאי|עיתונאים]], [[קונסוליה|קונסוליות]] וחברות מסחר זרות. פעולה מורכבת של מעקב ומודיעין ביצעה המחלקה בעת שהותןשהותה בארץ של [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]] בשנת [[1946]] ושל [[ועדת אונסקו"פ|הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל]] בשנת [[1947]].
 
בשנת 1947 עבר בוריס גוריאל ל[[תל אביב]] ועמד בראש אותה מחלקה במטה הארצי של הש"י.
 
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובעוד [[מלחמת העצמאות]] בעיצומה ראה [[דוד בן גוריון]] לנכון כי הש"י יעבור מפעילות מחתרתית למסגרת ממלכתית. ב[[30 ביוני]] [[1948]] פורק הש"י ובמקומו האירגוניםהוקמו הארגונים הבאים:
* מודיעין צבאי שבראשו [[איסר בארי]], שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי הפך לימים ל[[אגף המודיעין]].
* "שירות בטחון פנימי" שבראשו [[איסר הראל]] שהפך לימים ל[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]].
* "שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית ב[[משרד החוץ]], שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל.
*"שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית ב[[משרד החוץ]], שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל. ב-[[13 בדצמבר]] [[1949]] הטיל דוד בן-גוריון על [[ראובן שילוח]], שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ, להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו‏‏‏, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאוםלתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץבחוץ לארץ. רק ב-[[8 בפברואר]] [[1951]] החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד [[חיים יערי]]. ב־[[2 במרץ]] [[1951]] הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים| המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]]. הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בענינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, ענינים מדיניים ו[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]].
 
עם הקמת המוסד פרש בוריס גוריאל מתפקידו כראש המחלקה המדינית במחאה על כך שרוב הסמכויות בתחום המודיעין של המחלקה המדינית עברו למוסד.
*מודיעין צבאי שבראשו [[איסר בארי]], שפעל במסגרת מחלקת המודיעין (ממ"נ) במטה הכללי הפך לימים ל[[אגף המודיעין]].
 
לאחר פרישתו נתמנה בוריס גוריאל כמנהללמנהל [[גנזך ויצמן]], ה[[ארכיון]] לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר [[חיים ויצמן]]. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת [[1966]].
*"שירות בטחון פנימי" שבראשו [[איסר הראל]] שהפך לימים ל[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]].
 
*"שירות מודיעין חיצוני" שבוריס גוריאל בראשו, שפעל בתור המחלקה המדינית ב[[משרד החוץ]], שמטרתו איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל. ב-[[13 בדצמבר]] [[1949]] הטיל דוד בן-גוריון על [[ראובן שילוח]], שהיה יועץ לתפקידים מיוחדים במשרד החוץ להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו‏‏‏, אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב-[[8 בפברואר]] [[1951]] החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד [[חיים יערי]]. ב־[[2 במרץ]] [[1951]] הנחה בן-גוריון את ראובן שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו הביאה להקמתו של "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון", שבהמשך הוחלף שמו ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים| המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]]. הוחלט כי המחלקה המדינית תמשיך לפעול רק בענינים שמשרד החוץ מופקד עליהם, ענינים מדיניים ו[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]].
 
עם הקמת המוסד פרש בוריס גוריאל מתפקידו כראש המחלקה המדינית במחאה על כך שרוב הסמכויות בתחום המודיעין של המחלקה המדינית עברו למוסד.
 
לאחר פרישתו נתמנה בוריס גוריאל כמנהל [[גנזך ויצמן]], ה[[ארכיון]] לשימור מסמכים ותעודות הקשורים לחייו ופועלו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ד"ר [[חיים ויצמן]]. הוא מילא תפקיד זה עד לשנת [[1966]].
 
בוריס גוריאל הלך לעולמו בשנת 1983 והוא בן שמונים שנה במותו.
שורה 31 ⟵ 30:
[[קטגוריה:אנשי הש"י]]
[[קטגוריה:עובדי משרד החוץ]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב שנשבו במלחמת העולם השנייה]]