הוספיטלרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
 
[[קובץ:Marqab-crusader-castle-donjon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על מבצר מרגט]]
'''מבצר מרגט''' הידוע גם בשם הערבי '''קלעת מרקב''' (قلعة المرقب), הוא [[מבצר]] [[צלבנים|צלבני]] גדול שנבנה על ידי [[מסדר צבאי נוצרי|מסדר]] ה[[הוספיטלרים]]ההוספיטלרים והשתמר במצב טוב יחסית. המבצר שוכן על גבעה [[הר געש|געשית]] המתנשאת לגובה של 360 מטרים וצופה ממרחק של 2 קילומטרים על [[הים התיכון]] ועל העיר הסורית [[בניאס (סוריה)|בניאס]], על הדרך בין [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שבלבנון ועיר הנמל הסורית [[לטקיה]]. בשנת [[1186]] נמכר למסדר ההוספיטלרים שבנו את המבצר מחדש והפכו אותו למפקדת המסדר ב[[סוריה]]. מבחנו הראשון של המבצר הגיע בשנת [[1188]] - לאחר [[קרב קרני חיטין]] צרו עליו צבאות מוסלמיים אך לא הצליחו לכבשו. לאחר [[מסע הצלב השלישי]] המבצר הורחב וחוזק עד שהפך לשני בגודלו ובתפארתו רק ל[[קרק דה שבלייה]]. מרגט הוא מבצר ענק השייך למבצרי ההרים הצלבניים ונבנה כ"[[מבצר צלבני#קסטרום|מבצר כפול]]", כלומר מבצר פנימי עצמאי בעל מערכת חומות ומגדלים החולשים על מערכת ביצורים חיצונית המקיפה אותו. האלמנט המרשים ביותר במבצר מרגט הוא מגדל עגול גדול מידות ששימש כ[[מגדל עוז|מגדל העוז]] של ה[[טירה (מבצר)|טירה]] הבנוי באבן [[בזלת]] שחורה לבנייה באבן בזלת היה גם יתרון חזותי. לקירות השחורים של מבצר מרגט הייתה השפעה מרתיעה שנוצלה במלואה על ידי הצלבנים. יש יסוד להנחה כי האדריכלים הצלבניים השתמשו ביסוד פסיכולוגי ובהופעה התיאטרלית בבניית חומות גבוהות ומגדלים מאסיביים המקרינים עוצמה.{{הערה|1=Adrian Boas. Archaeology of the Military Orders (Routledge 2006) page 183}} השפעה זו ניכרת בהחלטתו של [[צאלח א-דין]] שלא לצור על מבצרים אלו במהלך מסע הכיבוש של שנת [[1188]]. מראם האימתני "הבטיח" את התשת הצרים והפחית את אומץ לבם. בשיפולי המבצר התפתחה עיר שנהנתה מההגנה והביטחון שהעניקו הביצורים.
 
=== אבירי רודוס ===