רפורמת בכר – הבדלי גרסאות

הרפורמה הוצעה בעקבות [[ניגוד עניינים|ניגוד האינטרסים]] המושרש ששרר בקרב הבנקים בארץ, משום שמצד אחד הבנקים היו הגוף המייעץ ללקוח באשר לאפיקי ההשקעה המומלצים לו, ומצד שני חלק מאפיקי ההשקעה שייכים לבנקים, ובחלקם יש לבנקים אינטרסים אחרים (כגון בעלות חלקית, בין אם דרך [[מניה]] ששייכת לבעל חוב של הבנק, ובין אם בהשקעה כבעל עניין ב[[חברה (תאגיד)|חברות]] במשק). ההנחה היא ש[[יועץ השקעות|יועצי ההשקעות]] של הבנק לא יוכלו לשרת בו זמנית גם את הלקוח המבקש את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר וגם את האינטרס של הבנק המעסיק אותם, המכתיב השקעה במוצרי השקעה של הבנק. קרנות הנאמנות וקופות הגמל שנמצאו בידי הבנקים ריכזו את מירב הנכסים בתחום עד לתחילת הרפורמה.

 

:חוק זה בא לתקן חוקים שונים, במטרה להביא לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו ולהגברת רווחת הציבור, וזאת בעיקר באמצעות צמצום [[הריכוזיות במשק הישראלי|הריכוזיות]] ומזעור ניגודי העניינים אצל הגופים הפועלים בו, והרחבת הפיקוח והבקרה על גופים אלה ועל השולטים והמחזיקים בהם.