הבדלים בין גרסאות בדף "שיר השירים רבה"

נוספו 84 בתים ,  לפני 6 שנים
שיר השירים רבה נמנה עם מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים <ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קובצי מדרש קטנים. אחד שפורסם על ידי [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קיימברידג' 1896.</ref>הכוללים גם את [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]]. זמן עריכתו של המדרש הוא בסביבות המאה השישית או השביעית לספירה. בראש המדרש מובאות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]], אשר לדעת קדרי שייכות לרובד מאוחר יותר של החיבור.{{הערה| תמר קדרי, "'חזית איש מהיר במלאכתו' - לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה" תרביץ עה (תשס"ו), עמ' 174-155.}}
 
==מקורותיו וסגנוןשל הדרשות שלהחיבור המדרשוסגנונו==
 
עורך שיר השירים רבה עשה שימוש נרחב במדרשים שקדמו לו, ובעיקר במדרש פסיקתא דרב כהנא, מדרש ויקרא רבה ומדרש בראשית רבה. כמו כן הוא מביא מהירושלמי ומהתוספתא, אבל ככל הנראה לא הכיר את התלמוד הבבלי. העורך שילב את המדרשים על שיר השירים על פי הסדר של פסוקי המגילה במקומם המתאים. לצד חומרים אלה יש מדרשים רבים בתוך החיבור שאין להם מקבילות בספרות התלמודית.
המדרש כולל חומר רב מהספרות התלמודית שקדמה לו: עורך שיר השירים רבה משתמש במדרשי התנאים, בתלמוד הירושלמי בבראשית רבה ובויקרא רבה. מדרש זה, ככל החיבורים התלמודיים הקדומים, אין לו מחבר יחיד והוא יצירה קיבוצית הכוללת דרשות מתקופות שונות שצביונו הסופי ניתן לו על ידי העורך האחרון של הקובץ שבידינו.
 
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה ה[[אלגוריה|אלגורית]] ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[עם ישראל|כנסת ישראל]]. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.
11

עריכות