תיקוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שיטות ומגמות: עדכון הדעות השונות בדבר תחילתם וסופם של ימי הביניים.
הגהה
שורה 15:
==שיטות ומגמות==
{{תבנית:תקופות היסטוריות}}
בהיסטוריוגרפיה שנכתבה מאז העת העתיקה, מקובלת חלוקה לתקופות על פי הכוח המדיני, כלומר הגמוניה ושליטה מדינית על אוכלוסייה, אשר משליכה על יצירתה של תרבות במלאתהבמלאותה. תפיסה זו מקובלת גם בהיסטוריוגרפיה המודרנית; וכך למשל נקבע, ברוב האסכולות ההיסטוריוגרפיות, סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, בשנת [[476]], כאשר נפלה [[הקיסרות הרומית המערבית]].
 
אופציותחלופות נוספותאחרות לתיקוף סוף העת העתיקה הוצעו בהיסטוריוגרפיה באירועים המעצבים: יסוד [[קונסטנטינופוליס]] ע"יעל ידי [[קונסטנטינוס]] ([[330]]), ביזתוביזת רומא ע"יעל ידי ה[[גותים|וויזיגותים]] ([[410]]). דעה שונה לגמרי היא דעתולדעתו של ההיסטוריון בן המאה ה-19, [[אנרי פירן]]<ref>"מוחמד וקרל הגדול", אנרי פירן.</ref>, שלפיה העת העתיקה הסתיימה דווקה במאה ה-8 עם עלייתהתפשטות [[האימפריה המוסלמית|הכיבוש המוסלמיהערבי מוסלמי]] באירופה.
 
ראשית העת החדשה נקבעה, בדרך כלל, בתקופת ה[[רנסנס]] במאות ה-14 וה-15. דעות נוספות מציעות לקובעה על פי גילוי העולם החדש (המאות ה-15-16), כיבוש [[קונסטנטינופוליס]] ע"יעל ידי ה[[עות'מאנים]] ([[1453]]), תחילת ה[[דפוס]] ([[1436]]), או ה[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|רפורמציה]] ([[1517]])
 
אצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית; אולם התקופה נחקרת ונלמדת על פי התרבות והיצירה ב[[ספרות]] וב[[אמנות]], ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת ב[[חצי האי האיברי]] בימי הביניים, תקופת "[[תור הזהב של יהדות ספרד]]". [[גירוש ספרד]] בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לבין העת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של החדשה בתולדות היהודים הוא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.