מפת הקרן לחקר ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

'''מפת הקרן לחקר ארץ ישראל''' היא [[מפה טופוגרפית]] שנוצרהשהוכנה על ידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]] במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו ב[[ביבליה]], ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] וב[[ספרות חז"ל]]. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח [[ארץ ישראל]] שממערב ל[[ירדן]] מאזור ה[[גליל עליון|גליל העליון]] ועד [[באר שבע]]. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת [[1880]].

המפות שנוצרו לפני-כןלפניה היו ידועות לחוקרים, אבל חלקן היה מבוסס על השערות יוצרי המפות שלא ביקרו בכל אתר ואתר. למשל [[מפת ז'אקוטן]], שחלקה נעשה על פי מדידות של [[הצבא הצרפתי]], ויתרה הושלם על בסיס מפות קודמות. בשנת [[1870]] החלה משלחת של [[הצבא הצרפתי]] למפות את ארץ ישראל, משלחת זאת לא סיימה את עבודתה, כי נקראה על ידי [[נפוליאון השלישי|נפוליאון]] בחזרה. המשלחת הספיקה למפות אזור [[עכו]] עד [[מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל]], [[הרי נצרת]] [[הר תבור]] ו[[חיפה]]. הצורך במיפוי הועלה לראשונה ב[[ירושלים]].{{הערה|{{קתדרה|דב גביש|מפת הגליל של משלחת המטה הצרפתי הכללי (1870)|61.5|61, ספטבר 1991}}}} הקרן חקרה את [[ירושלים העתיקה]] וסביבותיה לצורך יצירת מפות מדויקות שיאפשרו התקנת מערכת [[ביוב]] ומערכת אספקת [[מים]] לתושבים. בעקבות כך החליטה הקרן לערוך סקר מדעי כולל של ארץ ישראל וליצור מפה טופוגרפית חדשה.

הסקר החל בינואר [[1872]], בראש הסקר עמד בתחילתו קפטן ר. אי סטיוארט (R.E. Stewart), הוא חלה מייד ב[[מלריה]] בעת הכנת קו הבסיס של המפה ליד [[רמלה]]. סטיוארט הוחלף זמנית על ידי טירוויט דרייק (C.F. Tyrwhiitt Drake), עד לבואו של [[לוטננט]] [[קלוד קונדר]] שמונה לתפקיד. בתקופה זו נסקר שטח של 500 מייל מרובע שהתרכז באזור ירושלים ו[[שכם]].{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/tentworkinpalest01conduoft#page/n21/mode/2up Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 21]}} קונדר הגיע לארץ ישראל ביוני [[1872]], ועמד בראש המשלחת עד חודש ספטמבר [[1875]],. בעקבות [[קלוד קונדר#ההתקפה בצפת|התקפה]] על המשלחת ב[[צפת]] שהתרחשה ב-[[10 ביולי]] [[1875]] על ידי תושביה ה[[ערבי]]ם, נפצעו כל חברי המשלחת. בעקבות הפגיעה הופסקה מיידית פעילות המשלחת עד להשלמת החקירה על ידי ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטונות העות'מאניים]]. לאחר סיום החקירה, עזב קונדר את הארץ ב- [[1 באוקטובר]] [[1875]]. לוטננט [[הוריישו קיצ'נר]] שהצטרף למשלחת בשנת [[1874]] כעוזרו של קונדר, והיה איתו בעת ההתקפה, מונה לעמוד בראש המשלחת שחידשה את פעילותה לאחר שנת הפסקה, ועמד בראשה עד שנת [[1877]]. עד לפציעתו של קונדר הספיקה המשלחת לסקור שטח של 4,700 מייל מרובעים, יתרת 1,300 מייל מרובעים שנסקרו, נעשו תחת ניהולו של קיצ'נר.{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/tentworkinpalest01conduoft#page/n13/mode/2up Tent work in Palestine : a record of discovery and adventure עמ' 13]}}

בשנת [[1873]] סקרו את אזור [[מישור החוף]] שבין חיפה ל[[נתניה]] של היום, את אזור [[השפלהמישור החוף הצפוני]] הצפונית וחלק מ[[הרי יהודה]] ו[[מדבר יהודה]]. בשנת [[1874]] המשיכו לסקור באזור הרי יהודה ומדבר יהודה, את [[בקעת הירדן]], המורדות המזרחיים של [[הרי יהודה]] והרי שומרון, את [[הרי חברון]] ואת אזורדרום [[כפר סבאהשרון]]-[[הרצליה]] של היום. בשנת [[1875]] סקרו את [[שפלת יהודה]], סביבות [[ים המלח]] ואת אזור [[הגליל התחתון]]. השלמת המשימה התעכבה לאחר שהמודדים חלו במלריה, ולאחר מכן הותקפו ליד צפת על ידי תושבים מקומיים. השלמת הסקר נעשתה בשנת [[1877]]. בשנה זו השלימו את סקירת אזור הגליל, השפלה הדרומית באזור שבין [[תל חסי]] ועד [[באר שבע]].

השלמת העבודה על המפה נעשתה במשרדי שירות המדידות ב[[אנגליה]] ושם נעשתה גם עבודת ההדפסה. את לוחות ההדפסה התקינו לפי שיטת [[פוטוצינקוגרפיה]] (Photozincography) ושם נעשתה גם עבודת ההדפסה.

קו הבסיס של המפה שנמדד באזור רמלה אורכו היה 6.76 [[קילומטר|ק"מ]] לערך. מכאן נמדדה רשת של טריאנגולציה שנסגרה בבסיס משנה שנמדד באזור שבין [[ג'נין]] ו[[עמק יזרעאל]]. אורכו של הבסיס הזה היה 7.25 ק"מ לערך. ההפרש באורכו של בסיס המשנה, בין חשבון הטריאנגולציה לבין אורכו המדוד, היה 79 [[אינץ']] (שני מטר בקירוב). [[קנה מידה|קנה המידה]] של המפה הוא אינץ' כנגד [[מיל (יחידת מידה)|מיל]]. יחס של 1:63,360. המפה כוללת 25 גיליונות מתוכם גיליון אחד כפול. גודלו של כל גיליון הוא 45X55 ס"מ, ומכאן שכל גיליון כללכיסה שטח של 27.8X34.8 ק"מ., כל גיליון כיסה שטח שלאו 970 [[קמ"ר]].