תומאס מידג'לי – הבדלי גרסאות

בשנים 1948 ו-1949 [[קלייר פאטרסון]] החל לערוך ניסויים בחקר תיארוך כדור הארץ על ידי חקירת איזוטופ של עופרת. אלא שגילה שברגע שהממצאים באו במגע עם אויר, נוצר זיהום עופרת משמעותי על הבדיקה. בשנת 1953 לאחר שבע שנים בהן הקים מעבדה המנותקת מן האויר, הצליח למצוא תאריך לחומרים מטאוריתיים, וכך את "גיל היקום". מיד לאחר השלמת המחקר החל לברר את פשר הזיהום, ותוך כדי כך גילה הן את היקף הזיהום והן את הנזק הבריאותי של אדי עופרת שלא היה מוכר בתקופה. עופרת אינה עוזבת את העצמות ואת הדם, ולכן כל כמות שהיא נספגת בגוף ואינה יוצאת עם השתן. לממסד הרפואי אז, לא היה ידוע על כמויות העופרת הנמצאים בגוף האנשים באותה תקופה, מכיוון שחיפשו את העופרת בשתן.

על מנת להוכיח שהמצאת תוסף הדלק היה הגורם לעליית זיהום האוויר באדי עופרת, המציא פאטרסון את שיטת המחקר של חפירת עמודות שלג בקטבים - שיטה שמשמשת היום יסוד לסוגות רבות ושונות של מחקר מדעי. במחקר שערך בשלג של גרנלנד, גילה ללא ספק שחלה עלייה עצומה בכמות העופרת באוויר בשנת 1923, ושלפני שנה זו כמעט ולא הייתה עופרת באוויר כלל. בעקבות מחקרו פאטרסון הורחק מהקהילייה המדעית ונרדף בידי חברת אתיל, יצרנית התוסף וממשיכה של ג'נרל מוטורס. אך ב-1986 הוכרה עבודתו, ונחקקו חוקים למניעת המשך השימוש בעופרת כתוסף לדלק.