סנפירית – הבדלי גרסאות

בגיליון מרץ 1906 של הירחון [[סיינטיפיק אמריקן]] התפרסם מאמר מאת חלוץ פיתוח הסנפירית בארצות הברית, ויליאם מיקאם, המסביר את עקרונות פעולת הסנפירית. [[אלכסנדר גרהם בל]], לאחר שקרא את המאמר, ראה בפיתוח הסנפירית הישג חשוב ועיצב דגמים שונים של סירות סנפירית. בשנת 1908 החל בל בניסויים על דגמיו, בעזרתו של המהנדס הראשי שעבד עימו, קייסי בולדווין. בולדווין חקר את עבודתו של פורלניני וביסס את דגמי הסנפירית שבנה על פיתוחיו של הממציא האיטלקי. בל ובולדווין אף פגשו את פורלניני באיטליה בעת שביקרו באירופה ב-1911-1910 ושטו על סנפירית שבנה על [[אגם מאג'ורה]]. בולדווין תיאר את החוויה של שיט חלק הדומה למעוף. לאחר ששבו למעבדתו של בל ב[[נובה סקוטיה]] הם ביצעו ניסויים במספר דגמים, הבולט שבהם HD-4. דגם זה הגיע למהירות שיט של 87 קמ"ש בעזרת מנועי [[רנו]], כשהוא חוצה גלים בקלות וביציבות. בל דיווח על פיתוחיו לציל{{ה|צי האמריקני}} וקיבל שני מנועים בהספק של 350 כ"ס. ב-9 בספטמבר 1919 קבע דגם HD-4 שיא מהירות שיט עולמי של 114 קמ"ש, שיא שלא נשבר במשך כעשרים שנה. דגם סנפירית HD-4 בגודל מלא ניצב במוזיאון בל ב[[באדק]], נובה סקוטיה. שנים לאחר פיתוחו של בל התברר כי הגיע כמעט למהירות המקסימלית של סנפיריות, המוגבלת בגלל תופעת ה[[קוויטציה]].