מצד חצבה – הבדלי גרסאות

'''מצד חצבה''' היא תל ארכאולוגי בקרבת [[עיר אובות]]. שמו הנוסף של האתר הוא '''עין חצבה'''. הזיהוי המודרני של המקום עם תמר המקראית, שנזכרת כעירבמקרא שנבנתהכאחת מן הערים שנבנו על ידי שלמה המלך‏‏{{הערה|{{ציטוטון|וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ}}, {{תנ"ך|מלכים א|ט|יח‏}}}}, נעשה כבר בשנות ה-50. [[מעלה עקרבים]] מוזכר בכמה מקומות כחלק מהגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] או של [[ממלכת יהודה]] או של נחלת [[שבט יהודה]]. '''עין חצבה''' נמצא על הגבול הדרומי של הממלכה, בקצה נחלת [[שבט גד]], ולכןוהגיוני טבעישבספר שיהיההמדבר פהיתקיים ישוב עםבעל אוריינטציה של הגנה. היהתמר ניסיוןהמקראית לזהותזוהתה אתבעבר תמר המקראיתגם עם [[מצד תמר]] (קצ'ר ג'הינייה) שעל כביש מס' 25 בין צומת צפית וצומת הערבה,. אולםבעקבות לאחרהחפירות שהמקוםשהתבצעו נחפר,במצד הסתברתמר שישבין בו1973 מצודהל1976, רומיתהתברר ([[דיוקלטיאנוס|דיוקלטיאנית]])כי שהיאהמצד בעצםהתקיים אתרכנראה חד-שכבתי:מהתקופה המצודההנבטית הקטנהועד שנבנתההתקופה במקוםהביזנטית, נבנתהוכי בתקופההשלבים הרומית.בו לאניתנים הייתהלאבחנה בנייהבעיקר קודמתבמישור במקוםהארכיטקטוני ולאחרופחות נטישתבמישור המצודההסטרטיגרפי. הרומיתלפי הנראה כיום, לאמצד נבנהתמר עליהניטש מבנהבמהלך אחרהתקופה הביזנטית או לקראת סופה. היות שבעיןובעין חצבה ישהמצודה מצודה רומיתהרומית שיושבתיושבת על שרידים קדומים יותר (שכאמור, קשוריםהקשורים למיקוםכפי בגבולהנראה לגבולה הדרומי של הממלכהממלכת המקראית)יהודה, נכון לשנת 2013 מקובל על רוב החוקרים לזהות את תמר המקראית ותמרה הרומית (שנזכרתהנזכרת במפותאצל רומיותתלמי וכן(גיאוגרפיה ב[[מפתה' 5), במפת פויטינגר, במפת מידבא]], באונימסטקון של אבסביוס (8, 8), כאןובנוטיציה דיגניטטום (46, 74) בעין חצבה ולא במצד תמר. הראשון שהציע לזהות את המקום עם תמר המקראית היה פרופ' [[יוחנן אהרוני]], וכיוםאך איכיוון אפשרשהזיהוי לקרואהיה לונתון "מצדבמחלוקת, תמרהועדף ה"עיברות" כישל השם כברהערבי נתפסשל המקום.