פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[[קובץ:Gloria Arroyo 2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גלוריה מקפגל]]-ארויו הנשיאה ה-14 של הפיליפינים, ביתו של הנשיא ה-9 [[דיוסדאדו מקפגל]].]]
 
עם בחירתה הוסיפה אקינו לחוקה את [[תיקון החופש]] - מערך של צוים ותקנות ששינה באופן יסודי את סמכויות הנשיא, ואירגן מחדש את הממשלה. תיקון זה ניכלל בחוקה חדשה שנכתבה בפברואר [[1987]]. חוקה זו הגבילה את יכולתו של הנשיא להכריז על משטר צבאי, הציעה נתינת אוטונומיה שלטונית לחלק המוסלמי במינדאנו ובלוזון והחזירה את צורת השלטון לשלטונו של נשיא ושני בתי נבחרים. למרות שנעשתה התקדמות בהחזרת הדמוקרטיה וזכויות האדם למדינה, ממשלטהממשלתה של אקינו עדיין נראתה כחלשה והחזרה לשגרה כלכלית עוקבהעוכבה על ידי מספר ניסיונות הפיכה שבוצעו על ידי מתנגדים בצבא. הצמיחה הכלכלית גם עוכבה על ידי אסונות טבע שכללו את התפרצותו של [[הר הגעש]] [[פינטובו]] ב-[[1991]] שהרג 700 אנשים והותיר 200,000 חסרי בית.
 
ב-[[1991]] הסנט הפיליפיני סירב להסכם שיאפשר לארצות הברית לשמור על הבסיסים הצבאים שלה באיים ובדצמבר [[1992]] אחרי כמעט 100 שנים עזב צבא ארצות הברית את הפיליפינים. בבחירות ב-1992 אקינו לא התמודדה. [[פידל רמוס]], שר ההגנה בממשל אקינו, שקיבל את תמיכתה התמודד וניצח עם 23.6% מהקולות במרוץ של שבעה משתתפים. בתחילת הקדנציה שלו הכריז רמוס על '''פיוס לאומי''' כעדיפות העליונה ועבד על בניית [[קואליציה]] בניסיון לתקן את המחלוקות שנוצרו בשנותיה של אקינו. הוא הפך את המפלגה הקומוניסטית לחוקית, והחל בדיונים עם מורדים מהצבא, קומוניסטים ומוסלמים קיצונים בניסיון להביא הפסקה למתקפותיהם כנגד הממשלה. ביוני [[1994]] חתם רמוס על חנינה לכל המורדים, המשטרה והצבא על פשעים שבוצעו בשעה שנלחמו במתנגדי השלטון. באוקטובר [[1995]] חתמה הממשלה על הסכם עם קבטמה מורדים, שסיים את המרד בצבא. הסכם שלום עם אחת מהקבצות המוסלמיות הגדולות ביותר נחתם ב-[[1996]] ובכך סיים מאבק של 24 שנים למרות שתת-קבוצה קיצונית של הארגון המשיכה להילחם. ניסיונות מצד רמוס להביא לשינוי בחוק כדי שהוא יוכל לרוץ לקדנציה שנייה גרמו להפגנות בקנה מידה ענקי, ולהבטחתו שלא ינסה להיבחר שוב.
[[ג'וסף אסטרדה]] [[שחקן קולנוע]] לשעבר ששרת כסגנו של רמוס נבחר במקומו ב-[[1998]]. המצע שלו הבטיח לעזור לעניים ולפתח את ה[[חקלאות]] במדינה והוא נהנה מפופולריות עצומה, בייחוד בקרב העניים. בעקבות [[המשבר הפיננסי באסיה (1997)|המשבר הפיננסי באסיה]] שהחל ב-[[1997]], המצב בכלכלה החמיר, ערך המטבע ירד ורמת האבטלה עלתה. בסופו של דבר המדינה החלימה, אולם זמן ההחלמה היה ארוך יותר מזה של מדינות אחרות באזור. בתוך שנה מבחירתו, הפופולריות של אסטרדה צנחה בעקבות האשמות של שחיתות וכישלונו לנוכח המצב. באוקטובר בשנת [[2000]], אסטרדה הואשם בקבלת שוחד של מיליוני [[פסו פיליפיני]] מהימורים לא חוקיים באזור. הוא הודח מתפקידו על ידי הקונגרס, אולם משפטו בסנט נעצר כשהסנט החליט שלא לבחון את החשבונות הבנקאים שלו. בתגובה להפגנות ברחוב שדרשו את התפטרותו בשילוב עם התפטרות של שרים וחוסר תמיכה מהצבא אסטרדה הודח רשמית מתפקידו ב-[[20 בינואר]] [[2001]].
 
דאז סגןסגנית הנשיא דאז [[גלוריה מקפגל ארויו]], בתו של הנשיא לשעבר דיוסדאדו מקפגל, הושבעה לתפקיד לאחר ההדחה, ונבחרה לתפקיד באופן מסודר ארבעה חודשים מאוחר יותר. תקופת שלטונה הראשוני סומן ב[[מרד צבאי במנילה]] ביולי 2003. בדצמבר 2002 אמרה ארויו שהיא איננה מעוניינת לרוץ לבחירות חוזרות אולם היא שינתה את דעתה באוקטובר 2003 וב-2004 היא זכתה בתפקיד. ב-2005 פורסמה בציבור הקלטה בה נשמעה שיחה בן ארויו לאחד מהאחראים על הבחירות בובה היא שאלה אם יש אפשרות לשמור את ההפרש בו היא ניצחה פורסמה בציבור. קלטת זו גרמה להפגנות, וארויו הכן הודתה שניהלה שיחה זו אולם היא הכחישה רמאות בבחירות. ניסיונות להדיח אותה מתפקידה באותה שנה נכשלו.
 
ארויו עמדה בראשה של תוכנית שנויה במחלוקת שמטרתה לשנות את צורת השלטון משני בתי נבחרים ונשיא לבית אחד.
38

עריכות