אגודת הציירים והפסלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
מ ←אגודת הציירים והפסלים: תקלדה |
||
שורה 11:
ב-[[4 באוגוסט]] [[1934]] התקיים ב[[תל אביב]] כינוס ראשון של אגודה הציירים והפסלים בארץ ישראל. דובר על הקמת ביתן לתערוכות ותערוכה מתמדת, הקמת [[קואופרטיב]] של ציירים, מועדון, עזרה הדדית ושיכון לחברי האגודה. לוועד האגודה נבחרו [[חיים גליקסברג]], [[נחום גוטמן]], ניומן, אבני, [[ישי קולביאנסקי]], ליובן ו[[אליהו סיגרד]]{{הערה|{{דבר||אגודת הציירים והפסלים בא"י|1934/08/12|00500}}}}. גליקסברג היה מזכיר האגודה{{הערה|{{תדהר|6|2466|חיים גליקסברג}}}}. ב-14 באוגוסט התקיימה אסיפה מקבילה בירושלים בה הוחלט על ועד שכלל את [[זאב בן צבי]], [[מאיר גור אריה]] ו[[יעקב שטיינהרדט]]{{הערה|{{דבר||איגוד מקצועי של אמני הציור והפיסול|1934/08/19|00409}}}}.
אחת מהתערוכות של האגודה, "תערוכת השמונה", התקיימה בחודש דצמבר [[1942]] ב"[[בית הבימה]]" ובה הוצגו עבודותיהם של [[אריה ארוך]], [[אהרון גלעדי]], [[צבי מאירוביץ]], [[אברהם נתון]] (נתנזון), [[אביגדור סטימצקי]] ו[[
בשנת 1948 כיהן [[יוסף זריצקי]] כיו"ר האגודה. כאשר הגיעה הזמנה להציג תערוכה של אמנים ישראלים במסגרת הביתן ה[[איטליה|איטלקי]] ב{{ה|ביאנלה של ונציה}}, הוא החליט לבחור על דעת עצמו, ולא מתוך שיתוף כלל האמנים, את רשימת האמנים המשתתפים, בשל חששו מפני בחירתם של אמנים בינוניים על ידי הכלל. הדבר עורר שערורייה באספה הכללית של האגודה, שהתקיימה בביתו של [[חיים גליקסברג]]. במהלך האספה הוחלט על הרחקתו של זריצקי מהאגודה. בתגובה להאשמות הודיעו כמה אמנים ובהם [[משה קסטל]], שטרייכמן ו[[יוחנן סימון]] על פרישה מידית מהאגודה, והם הקימו עם זריצקי את "[[אופקים חדשים]]".
| |||