נבחרת לאומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיבתי את התיאור של האופן בו פועל נבחרת לאומית.
תיקון טעות
שורה 8:
התנאי היחיד בו על ספורטאי לעמוד בכדי להיות מוזמן לנבחרת של ענף הספורט שלו הוא להחזיק באזרחות של המדינה שלנבחרתה הוא מיועד. ספורטאים המתגוררים במדינה אך אינם אזרחים שלה אינם יכולים לקחת חלק בנבחרת של אותה מדינה. לכן שחקנים זרים אינם לוקחים חלק בנבחרת של המדינה בה הם משחקים. מנגד, ספורטאי אשר פועל במדינה שאינה מולדתו חוזר כל פרק זמן מסוים למולדתו על מנת לשחק בנבחרתה, ולעתים אף יכול למצוא את עצמו משחק כנגד נבחרת המדינה בה הוא חי ועובד. ספורטאים אשר מחזיקים באזרחות של יותר ממדינה אחת נדרשים לרוב בשלב כלשהו של הקריירה שלהם לקבל החלטה בדבר המדינה אותה הם מעוניינים לייצג ומרגע שקיבלו החלטה זאת הם אינם יכולים לסגת ממנה. אם זאת, לכל התאחדות ספורט בינלאומית ישנם קריטריונים שונים לטיפול במקרים שכאלה וישנם מקרים לא מעטים של ספורטאים שלקחו במהלך הקריירה שלהם חלק ביותר מנבחרת לאומית אחת. נבחרות יכולות לשמש ככלי להבעת אחדות בקרב מדינתם וכן ככלי לייצוג [[מיעוט|מיעוטים]]. יחד עם זו פעמים רבות ייצוג שחקן בן מיעוטים בנבחרת לאומית נחשב בעיני מיעוטים אלה כעלה תאנה ליחס הרוב השליט אליהם.
 
נבחרות לאומיות מוכרות לרוב מעולם הספורט הקבוצתי. אך גם בענפי הספורט היחידניים מקובל השימוש במסגרת של נבחרת לאומית, לרוב כאמצעי לייצוג מדינה בטורניר מסויים. כך למשל, בטורניר [[גביע דייויס]] בטניס מתמודדות זו נגד זו נבחרות לאומיות אשר ההתמודדות ביניהן מורכבות מאוסף משחקי יחידיםמשחקים בין שחקן של נבחרת אחד כנגד שחקן מהנבחרת השנייה.
 
ב[[ישראל]] הנבחרת הזוכה לפרסום ועניין הרבים ביותר היא [[נבחרת ישראל בכדורגל]]. דבר זה גורם לפעמים מרירות ואי שביעות רצון בקרב ספורטאים מנבחרות של ענפים אחרים, שהישגיהם גבוהים יותר, באופן יחסי, בספורט הבינלאומי. נבחרות בולטות נוספות בישראל הן [[נבחרת ישראל בכדורסל]] ו[[נבחרת ישראל בכדוריד]].