שכפול עצמי – הבדלי גרסאות

ב[[קיץ]] [[1980]], [[נאס"א]] והאגודה האמריקנית להנדסת [[חינוך]] (ASEE) סבסדו מחקר שנערך על ידי 15 מהנדסי תכנית נאס"א ו-18 מחנכים מאוניברסיטאות בארה"ב שנועד לחקור אפשרויות לאוטומציה מתקדמת למשימות ב[[חלל]]. בדוב[[[דין וחשבון|דו"ח]] הסופי ישנו פרק בן 150 עמודים המציג תכנית רב שנתית לפיתוח מערכות לייצור על ה[[ירח]]. המערכת המוצעות כוללת מערכת לשכפול עצמי (SRS: Self- Replicating System) שתמוקם על פני-השטח של הירח. התכנון מבוסס כולו על טכנולוגיה קונבנציונלית. הגרעין הראשוני הדרוש ליצירת המערכת הנ"ל כולל 100 טון של חומרים (שווה ערך לארבע [[חללית|חלליות]] מסוג "אפולו") שישוגרו לירח מ[[כדור הארץ]]. את כל שאר החומרים ישיג המשכפל מחומרים הנמצאים על פני הירח שיעובדו לקבלת החומרים הנדרשים לפעולת ה-SRS. היתרון המשמעותי במערכת הזאת הוא הפחתת ואפילו מניעת הצורך לשגר עוד ועוד חומרי גלם מכדור הארץ, תהליך יקר מאוד {{הערה|http://www.zyvex.com/nanotech/selfRepNASA.html}}.