המשרד להגנת העורף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Home Front Defense Ministry Logo.svg|200px|שמאל|ממוזער|לוגו המשרד להגנת העורף]]
'''המשרד להגנת העורף''' היה משרד ממשלתי שפעל בין השנים [[2011]] ו-[[2014]]. מיום הקמתו, עדועד פירוקו, התקיים ויכוח על-אודות סמכויותיו, ותחומיתחומי פעילותו של המשרד, ועל-אודות נחיצותוונחיצותו כמשרד ממשלתי עצמאי.
 
== היסטוריה ==
ב-[[17 בינואר]] [[2011]] התפלגו 5 חברי הכנסת מסיעת העבודה, [[אהוד ברק]], [[שלום שמחון]], [[מתן וילנאי]], [[אורית נוקד]] ו[[עינת וילף]] והקימו סיעה עצמאית: [[מפלגת העצמאות | סיעת העצמאות]]. עם הקמת הסיעה ופרישת שרי סיעת העבודה מהממשלה, נערך משא-ומתן בין הסיעה לבין מפלגת השלטון, [[הליכוד]], והוסכם על הקמת מינסטריון עצמאי לתחום היערכות העורף, בראשו יעמוד השר מתן וילנאי. תחילה, הוצע למנות "שר להגנת העורף במשרד הביטחון"{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/docs/heb/coalwork2011.pdf הסכם קואליציוני שנערך ונחתם בתאריך י"ב בשבט התשע"א, 17 בינואר 2011, בין סיעת הליכוד לבין סיעת העצמאות], מתוך אתר [[הכנסת]], עמ' 2.}}, אולם לאחר שהוברר כי ישנה מניעה משפטית לעשות כן, הוחלט לקבוע את המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי, הנסמך לוגיסטית על [[משרד הביטחון (כללי)|משרד הביטחון]]<ref name=":0">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03117.pdf סמכויות המשרד להגנת העורף], דוח [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], באתר [[הכנסת]], 22 באוקטובר 2012, בעמ' 11. </ref>.
 
בחודש [[אוגוסט]] [[2012]], מונה מתן וילנאי לשגריר ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] והוחלף על ידי חבר הכנסת מ[[קדימה]], [[אבי דיכטר]], שהתפטר מחברותו בכנסת לצורך כך (הסיעה הייתה באופוזיציה). לאחר מינויו של דיכטר מונה למנכ"ל המשרד ה[[אלוף]] (במיל') [[גבי אופיר]], לאחר ש[[אלון רוזן]] שימש כמנכ"ל הראשון של המשרד ומקימו. לאחר הבחירות לכנסת ה-19, הוחלף דיכטר בשר ארדן, אשר מכהןכיהן במקביל גם כ[[שר התקשורת]]. בחודש יוני 2013, עזב אלוף (במיל') אופיר את תפקיד מנכ"ל המשרד באקורד צורם, ובמקומו מונה ניצב (בדימוס) [[דן רונן]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|כינה את משרד העורף "מיותר" וימונה למנכ"ל|4404455|13 ביולי 2013|}}}}. לאחר מינויו של רונן, התברר כי הוא קרא לסגירת המשרד כשנה לפני כן{{הערה|{{ynet|דן רונן|מי צריך משרד להגנת העורף?|4268868|16 באוגוסט 2012|}}}}, ובהמשך התפטר מתפקידו. ביוני [[2014]] נסגר המשרד להגנת העורף לאחר אישורבהחלטת הממשלה, וכל סמכויותיו הועברו ל[[משרד הבטחון]]{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/dec1661.aspx העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון] באתר [[משרד ראש הממשלה]], 1 ביוני 2014}}.
 
== מבנה המשרד ==
למשרד היו שני אגפים: היערכות ותיאום לחירום ותכנון ומדיניות. במשרד להגנת העורף הוטמעו שני גופים שהיו קיימים עוד קודם להקמתו: [[רשות החירום הלאומית]] ([[רח"ל]]) ומערך [[משק לשעת חירום|המשק לשעת חירום]] ([[מל"ח]]).
 
== הדיון על-אודות תחומי פעילותו של המשרד להגנת העורף ==
כאמור, לאחר הקמתו, הוטמעו [[רשות חירום לאומית|רח"ל]] ומערך המשק לשעת חירום (מל"ח) במשרד להגנת העורף. כמו כן, מינו שרי הביטחון והגנת העורף דאז, [[אהוד ברק|ברק]] ווילנאי, ועדה ציבורית בראשות האלוף (במיל') [[זאב ליבנה]], שתבחן את תחומי הפעילות שיוטלו על המשרד להגנת העורף, שכן הוברר כי בפועל היה בהקמתו של המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי כדי להרע את מצבו של השר להגנת העורף נוכח הניתוק ההייררכי בינו ובין צה"ל<ref name=":0" /><ref>[[מבקר המדינה]], [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_95/05e3c2b3-f82b-4d7a-a6a7-e329ba85e0c1/8244.pdf היערכות לשעת חירום], דוח שנתי 63ב לשנת 2013, עמ' 192. </ref>. הוויכוח הציבורי על-אודות סמכויות המשרד להגנת העורף התעצם עם מינויו של השר ארדן לשר להגנת העורף, נוכח התנגדותו של שר הביטחון, [[משה יעלון]], להעברת סמכויות נוספות לידי המשרד להגנת העורף, ובעיקרבעיקר סמכויות מתחום ה[[הגנה אזרחית|התגוננות האזרחית]]. בעוד שהשר ארדן טען כי משרד הביטחון הזניח משךבמשך שנים את תחום היערכות העורף לחירום, טען שר הביטחון כי המשרד להגנת העורף מיותר וזאת בין השאר על רקע [[הסופה במזרח התיכון (2013)|סופת השלגים הגדולה]] שאירעה בחודש דצמבר [[2013]]{{הערה|{{דובר צה"ל|כתבי מערכת אתר צה"ל|סיכום פעילות צה"ל בסופה|1133-20119|15 בדצמבר 2013}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|יעלון: המשרד להגנת העורף - בזבוז כסף|4479962|22 בינואר 2014|}}}}.
 
==השרים להגנת העורף==