טמפרה (ציור) – הבדלי גרסאות

==סוגים ומרכיבים==

 

כמרכיב שומני השתמשו לרוב בשמנים "יבשים" (שמן [[פשתן]], [[פרג]], [[אגוז מלך]] או [[חמניות]]), מודיפיקציות כימיות של שמנים אלו, שעווה, [[טרפנטין|טרפנטינים]] וכדומה.

 

טמפרה שימשה כבר בזמן העתיק כמדיום ציור אך רק ב[[ימי הביניים]] נהייתה המדיה המועדפת באירופה.

 

הטמפרה נותרה והיא עדיין המדיום המרכזי בציור איקונות.

 

צבע הטמפרה מתייבש יחסית מהר, וכמעט שאי אפשר לאכסן אותו בלא שיתקלקל. לכן נהוג לצייר בטמפרה תוך הכנת הצבעים בכמות קטנה, המספיקה רק לאותו יום. הדבר מכתיב סגנון ציור שונה מזה של [[שמן (צבע)|צבעי שמן]], שדורשים זמן רב עד אשר הם מתייבשים ומאפשרים ערבוב ומעבר בין צבעים באותה שכבה.

 

טמפרות אינם נוטות להיסדקות בייבוש אך הן יוצרות שכבת צבע לא גמישה יחסית ולכן עשויות להתפורר.

לרוב תימצא על ציור טמפרה לכה או [[ורנית]] כדי להגן על הצבע ולהוסיף לו ברק.