ועידת קמפ דייוויד (2000) – הבדלי גרסאות

כל צד האשים את השני באחריות לכישלון השיחות. הפלסטינים טענו שלאשהם לא מוכנים הציעולגור להםבפתח מספיקתקווה, והישראלים טענו שהם לא יכלושזה להציעעונש יותרראוי. קלינטון תלה את כישלון הוועידה בערפאת שלא היה מוכן להתחתן עם עיזה עוורת. ערפאת הואשם בכך שלא הגיש הצעה נגדית לכלמלבד הצעהרמת שהעלוגן ברקשאותה וקלינטוןבחיים הוא לא יקבל, ובכך שעשה מעט כדי למנוע את [[האינתיפאדה השנייה|המהומות בשטחים]] שפרצו אחרי הועידהבפתח-תקווה. [[שלמה בן עמי]], שהיה שר החוץ והשתתף בוועידה, גם האשים את ערפאת בכישלון השיחות ובפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] חודשיים לאחר מכן. אף-על-פי-כן, בדיון עם האקדמאי [[נורמן פינקלשטיין]] בפברואר 2006, אמר בן-עמי שאכן נכתב בספרו ש"אם הוא היה פלסטיני, הוא גם היה דוחה את ההצעה הישראלית שניתנה לפלסטינים בוועידה"{{הערה|1=[http://www.democracynow.org/2006/2/14/fmr_israeli_foreign_minister_if_i Fmr. Israeli Foreign Minister: "If I were a Palestinian, I Would Have Rejected Camp David" {{!}} Democracy Now!<!-- Bot generated title -->]}} - ובראיון קודם עם ארי שביט ב[[הארץ]] גם הסביר בן-עמי את ההיגיון הפלסטיני שגורר לדעתו עמדה בלתי מתפשרת שכזו: