הבדלים בין גרסאות בדף "ביזון אמריקאי"

נוספו 124 בתים ,  לפני 5 שנים
←‏פתיח: , הרחבה
(←‏פתיח: , הרחבה)
לביזון אויבים טבעיים מעטים מלבד ה[[אדם]]; בעלי חיים מעטים מאוד מעזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם, גודלם והעובדה שהם חיים בעדרים גדולים. [[דוב חום|דובי גריזלי]] ו[[זאב]]ים מנסים לעתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה ייחודית: כשקבוצת זאבים או טורפים אחרים מנסה לתקוף את העגלים, הקבוצה יוצרת מסביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, דבר המקשה מאוד לתקוף את הצעירים.
 
לפני הגירת האדם הלבן היו קיימים באמריקה הצפונית כ-60 מיליון ביזונים. למרות שהביזונים ניצודו במיליוניהם בצפון אמריקה על ידי המתיישבים ה[[האדם הלבן|לבנים]] לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה, היה הביזון המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. [[גן החיות]] של רובע [[ברונקס]] ב[[ניו יורק]] היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ה[[השבה לטבע]] של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות בצפון אמריקה והכחדתם הכוללת נמנעה, אולם גם כיום הם עודם ניצודים. גם ה[[אינדיאנים|תושבים הילידים]] של צפון אמריקה התקיימו במידה רבה מאוד על [[ציד]] הביזון; [[חלב]]ו, [[בשר]]ו ו[[עור]]ו, אולם היקף הציד שלהם לא הגיע לכמות הגורמת להכחדה.
 
כיום, האינטראקציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת ב[[שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית|פארקים הלאומיים]] של ארצות הברית, בעיקר [[פארק לאומי ילוסטון|ילוסטון]] ו[[פארק לאומי גרנד טיטון|גרנד טיטון]]. על אף שהביזון אינו אוכל בשר, הוא נוהג לתקוף אנשים המפריעים את מנוחתו או מנסים להתקרב אליו יתר על המידה, ולכן התיירים בשמורות מוזהרים מלהתקרב אל הביזונים.