ספטימיוס סוורוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 24:
קלודיוס אלבינוס, אשר נשא בתואר קיסר ונמנע מלקרוא תיגר על סוורוס בפומבי עד עתה, היה מטרתו הבאה של סוורוס. כעת, משהובסו יריביו במזרח, יכול היה למנות את בנו קרקלה לתואר קיסר, לדחוק הצידה את אלבינוס ולהכריז עליו כאויב הציבור. אלבינוס מצידו גייס את כוחותיו ופלש לגאליה, כלל הנראה לאחר פרובוקציות של סוורוס כנגד כוחותיו. המלחמה נמשכה עד שנת [[197]] ונסתיימה בניצחונו של סוורוס בקרב ליד [[ליון]], קרב אשר נטה בתחילה לטובתו של אלבינוס דווקא ועלה לסוורוס בחיילים רבים, אך הסתיים בהתאבדותו של אלבינוס המובס. הקרב בליון היה הראשון בו נטל ספטימיוס חלק בעצמו.
 
עם תום מלחמת האזרחים נתגלתה אכזריותו של סוורוס במלואה: הוא הורה לכרות את ראשו של אלבינוס ולהציגו על מוט ברומא; כן הורה להרוג את אשתו וילדיו. רבים מאצילי ספרד וגאליה "טוהרו" גם הם על נשיהם. לבסוף כילה את זעמו ברבים מחברי הסנאט, כולל אביו של פרטינקס. אזרחי רומא, כפי שכותב [[קאסיוס דיו]], לא אהבו את אכזריותו ואת הכרזתו על עצמו כבנו של מרקוס אורליוס, כמו גם את השבחים שהרעיף בנאומיו על קומודוס בנו. עם ביסוס שלטונו לא היה ספטימיוס סוורוס אהוב על נתיניו אך פחדו נפל על כולם. [[ניקולו מקיאוולי]] הסביר את יכולתו של סוורוס להאריך ימים בשלטון בכך שהאומץ והאופי שלו מנעו מהעם לשנוא אותו, על אף מעשיו האכזריים.{{הערה|1=ניקולו מקיאוולי, '''הנסיך''' (פרק 19)}} מעטים מקיסרי התקופה זכו כמוהו למות מוות טבעי.
 
===רומא בתקופתו===