סדר קדשים – הבדלי גרסאות

הראשונים היחידים שכתבו על סדר קדשים הם: [[רש"י]], [[תוספות]], [[רבנו גרשום]], [[תוספות רי"ד]] ו[[שיטה מקובצת]]. בנוסף לכך, ה[[רמב"ם]] פסק בספרו [[היד החזקה]] גם את הלכות סדר קדשים. גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים, כה[[מהרש"ל]], [[מהרש"א]]{{הערה|המהרש"א הגיה חלק ממסכת ממנחות וכתב חידושים על מסכת בכורות. כמו כן כתב את חלק "חידושי אגדות".}}, [[מאיר מלובלין|מהר"ם]] ו[[מהר"ם שיף]]{{הערה|נמצאו מספר דפי חידושים והגהות על מסכת זבחים.}}, לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים: [[מרדכי יפה|לבוש]], [[שמואל שטראשון|רש"ש]], [[יעב"ץ]], [[ברוך פרנקל-תאומים|ברוך טעם]], [[אברהם בן יהודה לייב|מצפה איתן]], הרב [[אלעזר משה הורוביץ]], [[שלמה הכהן (רב)|חשק שלמה]], [[יעקב צבי יולס|מלוא הרועים]], [[נחמיה בירך|דברי נחמיה]] ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהתלמוד, לא כתבו על סדר קדשים. מבין אלוהספרים שחיברושחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי [[עקיבא איגר]] וכן את הספר [[הרב שטיינמן|איילת השחר]].

בעת החדשה פעל רבי [[ישראל מאיר הכהן]], ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה ב[[הסופות בנגב|פוגרומים באימפריה הרוסית]] כ[[חבלי משיח]]. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח [[כולל אברכים]] ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר התלמוד, במתכונת החיבור [[הלכות רב אלפס]]. בנוסף הוא הדפיס את ה[[ספרא|תורת כהנים]] ([[מדרש הלכה]] על [[חומש ויקרא]]) עם פירוש ה[[גר"א]] ופירוש שלו, וכן את הספר "אסיפת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי ה[[אחרונים]] על סדר קדשים){{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&st=&pgnum=62 ראו בספרו של בנו], אתר [[היברובוקס]].}}. בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שב[[ישיבות בריסק]] עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.