נבחרת גרמניה בכדורגל – הבדלי גרסאות

[[מתיאס זאמר]] היה השחקן המצטיין באליפות. שחקנים בולטים נוספים היו [[יורגן קלינסמן]], [[אוליבר בירהוף]], השוער [[אנדראס קפקה]] ו[[דיטר אליטס]]. הייתה זו הזכייה השלישית של נבחרת גרמניה, על גלגוליה השונים, באליפות אירופה.

 

 

בתקופה זו שינתה נבחרת גרמניה את מאפייניה. בעוד בעבר, מ - 1954 ואילך, הייתה זו נבחרת טורנירים טיפוסית, המצליחה להעפיל שלב אחרי שלב גם עת הפגינה יכולת אפורה, תוך הצגת יכולת מנטלית גבוהה המאפשרת חזרה ממצבי פיגור והכרעה במצבי שוויון, הפכה גרמניה נבחרת "פגיעה" יותר ו"דורסנית" פחות. מצד שני, בטורנירים כמו מונדיאל 2006 ו - 2010 ויורו 2008 ו - 2012, גרמניה הפגינה לרוב יכולת מלהיבה וכדורגל "שמח", יותר מאשר בתקופות קודמות. בנוסף, איישו את הנבחרת שחקנים רבים ממוצא זר, מה שאולי תרם לשינויים שהוזכרו.

ב[[מונדיאל 2002]] רשמה הנבחרת התאוששות מהמשבר שתקף אותה, כאשר הגיעה למשחק הגמר מול {{נבחרת|ברזיל}}, שבו הפסידה 2-0. השוער [[אוליבר קאן]] נבחר לשחקן המצטיין בטורניר. על הנהגת חוליית הקישור היו אחראים שחקנים כמו [[מיכאל באלאק]], [[דייטמר האמאן]] ו[[ברנד שניידר]], בעוד ש[[מירוסלב קלוזה]] היה החלוץ המוביל של הנבחרת וכבש חמישה שערים.

 

 

גרמניה נבחרה לארח את [[מונדיאל 2006]] ולמרות הציפיות הנמוכות, הצליחה הנבחרת, תחת שרביט האימון של [[יורגן קלינסמן]], להפגין כדורגל אטרקטיבי שהוביל אותה למקום השלישי בטורניר, לאחר הפסד בדקות הסיום של ההארכה בחצי הגמר ל[[נבחרת איטליה בכדורגל|איטליה]] וניצחון 1-3 על [[נבחרת פורטוגל בכדורגל|פורטוגל]] במשחק על המקום השלישי. [[מירוסלב קלוזה]], שכבש פעם נוספת חמישה שערים, היה מלך השערים בטורניר. שחקנים בולטים נוספים בנבחרת היו [[לוקאס פודולסקי]], [[מיכאל באלאק]], [[פיליפ לאם]] והשוער [[ינס להמן]].